-->

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי לקראת סוף שנת 2011

מאת: רו"ח אורנה צח (גלרט)

תוכן

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 עד 2011

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

פטור מדמי ביטוח בריאות לתורם איבר

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת ה"סכום הבסיסי"

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי www.btl.gov.il

אתר שירות אישי באינטרנט

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

קביעת מעמד המבוטח

עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

בחינת ההכנסה המדווחת

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

תיקון מקדמות

הענקה מטעמי צדק

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

פיגור בתשלום הפרשי דמי ביטוח

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

הוראת קבע

חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

הודעות חוב ועיקולים אוטומטיים

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

הכנסה הונית

נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"

תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת

בחינת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בירור

אסיר או עציר

תגמולי מילואים

דמי לידה

העלאת התקרה לבעלי הכנסות גבוהות

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

תיקוני חקיקה משנת 2008

הכנסה פסיבית בידי שכיר בגיל 65 פטורה מדמי ביטוח

הכנסות פסיביות הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון

קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת לעניין דמי ביטוח

דרישת אסמכתאות ממייצגים

סוגיות הקשורות למעסיקים

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

תזכורת לכללי פריסת שכר

הפרשי גמלה

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

חובת דיווח חודשית

דיווח רבעוני

העברת מידע ממוחשב

דוח מתוקן ודוח שאינו סביר

קודי דיווח בטופס 102

דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה

דמי הבראה חלקיים

הגשת תביעה לדמי לידה באמצעות המעסיק

תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת)

העסקת תושבי חוץ

תשר (טיפ) למלצרים

תשלום לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד

תגמולי מילואים - תיקון לחוק הביטוח הלאומי ממארס 2011

דיווח מרוכז

מילוי טופס 101 וטופס 103

נושא משרה

חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

חשיבות הרישום המדויק

הגברת ההרתעה באמצעות ענישה פלילית

ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי

הדרכים לדיווח ולתשלום בטופס 102

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

החזר דמי ביטוח כתוצאה מטעות של מעסיק

מדור התשלומים של צה"ל

חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

מבצע להחזר יזום של דמי ביטוח למעסיקים הכלולים בתקנה 22

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

תביעות שיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ממי שאינו המעסיק

מעסיקי עובדים במשק בית

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

כספי פיצויים שהתקבלו בגין מלחמה

הקבלן - כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (בעבודות בנייה)

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו

המועד שבו נבחן בעל השליטה לעניין זכאותו לגמלאות

מעמד אשת בעל השליטה

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

מבחנים בהעסקת בן משפחה

בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו מאוגד כחברה)

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

הגשת תביעות לבית הדין לעבודה

מבוטח השוהה בחו"ל

הגדרת תושבות

רציפות הביטוח בישראל

חוזרי הביטוח הלאומי הקשורים להכנסות מחו"ל

אמנות לביטחון סוציאלי

קצבאות לשוהים בחו"ל

קצבאות לתושב חוזר ותיק (או עולה חדש)

החזרה לארץ

ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ

ביטוח בריאות לתושב ישראל שיצא לחו"ל לשנתיים או יותר

החזר הוצאות רפואיות

תושבות התאגיד

תיקון חוק הביטוח הלאומי בהקשר לביטוח נכות כללית (חוק לרון)

עקרת בית נכה

התיישנות חובות למוסד לביטוח לאומי

תביעה לגמלאות באיחור

מיצוי זכויות לקצבת זקנה

הכנסה מותרת בגיל הפרישה (המותנה בהכנסות)

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 עד 2011

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח") באחוזים, למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, בשיעורים הרגילים (טור 1 בטופס 102)

בתקופה החל מיום 1/1/2008	הכנסות שאינן מעבודה	עובד עצמאי	שכיר (חלק העובד)	מעסיק			פנסיה מוקדמת
				1-12/08 8/09-3/11	1-7/09	4/11-3/13
	%	%	%	%	%	%	%
עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק	9.61	9.82	3.50	3.85	3.45	3.45	3.49
עד הכנסה מרבית	12.00	16.23	12.00	5.43	5.43	5.90	11.79

שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה (טור 2 בטופס 102)

החל מיום 1 בינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם משלמים דמי ביטוח לאומי, בעבור דמי אבטלה ובעבור זכויות בפירוק חברה [בפסק דין בבית הדין האזורי, יעקב רוני נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 5475/09 מיום 24/2/2011) נקבע שהתובע רשאי לתבוע את הפרשי דמי הביטוח הלאומי ששולמו בטעות כעובד רגיל ולא כבעל שליטה].

להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בשנים 2008, 2009 ו-2010 בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

בתקופה	שכיר (חלק העובד)	מעסיק			סה"כ
החל מיום 1/1/2008		1-12/08 8/09-3/11	1-7/09	4/11-3/13	1-12/08 8/09-3/11	1-7/09	4/11-3/13
	%	%	%	%	%	%	%
עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק	3.49	3.81	3.41	3.41	7.30	6.90	6.90
עד הכנסה מרבית	11.79	5.37	5.37	5.80	17.16	17.16	17.59

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

	2008	1-7/2009	8-12/2009	2010	2010	2011	2011
	ש"ח לחודש	ש"ח לחודש	ש"ח לחודש	ש"ח לחודש	ש"ח לשנה	ש"ח לחודש	ש"ח לשנה
ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח	36,760	38,415	76,830	79,750	957,000	73,422	881,064
60% משכר ממוצע במשק (לשיעור מופחת)	4,598	4,757	4,757	4,809	57,708	4,984	59,808
השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח	7,663	7,928	7,928	8,015	96,180	8,307	99,684

עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד הגדלת ההכנסה המרבית - נדחתה (6304/09).

פטור מדמי ביטוח בריאות לתורם איבר

בינואר 2010 הוסף סעיף 14(ז1) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (תיקון מספר 47). על פי התיקון האמור "לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שהוא תורם כהגדרתו בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008, שתרם בישראל אבר, בחייו, לנתרם שהוא תושב ישראל, לתקופה שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר".

לאור התיקון האמור, מי שתרם איבר כאמור בסעיף פונה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל החזר של דמי ביטוח הבריאות. בשלב זה טרם נקבע אופן החזר דמי הביטוח וטרם נקבעה בתקנות התקופה שבעדה יתקבל ההחזר.

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת ה"סכום הבסיסי"

החל מחודש ינואר 2006 נוסף מושג חדש בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") - "הסכום הבסיסי".

הסכום הבסיסי משמש בעיקר כבסיס לתשלומי גמלאות ולחישוב ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

תשלום דמי ביטוח

עד חודש דצמבר 2005, נגזר חישוב דמי הביטוח במלואו מן השכר הממוצע במשק על פי סעיף 2 בהגדרה שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. שכר זה מבוסס על נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר, מוכפל במקדם פיצוי.

החל מחודש ינואר 2006, השכר הממוצע האמור משמש בסיס רק לחלק מהחישובים בדמי הביטוח. לא חל שינוי בשיטת עדכונו של השכר הממוצע האמור, כפי שעולה מסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.

החל מחודש ינואר 2006, ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח אינה נגזרת מן השכר הממוצע במשק כפי שהיה בעבר, אלא לפי חמש פעמים הסכום הבסיסי. החל מחודש אוגוסט 2009 ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בלבד (לא לתשלום גמלאות) היא עשר פעמים הסכום הבסיסי, והחל מינואר 2011 ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בלבד (לא לתשלום גמלאות) היא תשע פעמים הסכום הבסיסי (73,422 ש"ח לחודש). בשנת 2012 ההכנסה המרבית צפויה להיות שמונה פעמים הסכום הבסיסי, אולם בהתאם להחלטת הממשלה, ייתכן שהוראת השעה תבוטל.

תשלום דמי ביטוח בריאות

תשלום דמי ביטוח בריאות מבוסס על אותם הנתונים שעליהם מבוססים תשלומי דמי הביטוח הלאומי. זאת, למעט סכומי המינימום שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעודכנים במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנות הגמלאות.

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

אפשר לקבל מידע בכל נושא הקשור לביטוח הלאומי וכן להזמין טפסים ואישורים במספרי הטלפון: 6050* או 04-8812345, באמצעות קוד סודי. מי שאין לו קוד סודי רשאי לבקש להנפיק לו קוד סודי, והקוד יישלח אליו בדואר. מייצג חייב לשלוח ייפוי כוח כדי לקבל סיוע. מבוטח שאין לו קוד סודי יכול להשיב על שאלות מנחות שיזהו אותו.

מבוטחים החייבים בדמי ביטוח בעד עצמם שערכו בירור במוקד, יוכלו לשלם באמצעות כרטיס אשראי בתום הבירור.

את התשלום למוסד לביטוח לאומי ניתן לבצע בדואר, בבנק, באתר התשלומים באינטרנט, או בכרטיס אשראי במוקד טלפוני מיוחד (מענה קולי) שמספרו 6509911-08.

אפשר לשלם מקדמות דמי ביטוח בהוראת קבע בבנק או בהוראת קבע בכרטיס אשראי. אפשר לשלם בהוראת הקבע גם חובות, בתיאום מראש עם פקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי. כלומר, מבוטחים יכולים לבצע הסדר תשלומים עם חיוב חודשי בכרטיס אשראי.

תשלום באמצעות הוראת קבע בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח לא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.

יש לשים לב שהוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסדר תשלומים.

אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות (וחתימה על הסכם) בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף, או באמצעות קובץ המייצגים למייצג מורשה. את ההמחאות יש לשלוח מיידית בדואר, ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממנו מתחיל ההסדר. יש אפשרות להסדיר את תשלום החוב בהוראת קבע, לאחר תיאום מראש עם פקיד הגבייה בביטוח הלאומי.

לשיפור השירות, המוסד לביטוח לאומי מאפשר ייעוץ לקשישים במילוי טפסים ובהבנת החוק ומעמיד לרשות המבוטחים מתורגמנים לשפות שונות בזמני קבלת קהל.

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

ניתן לשלם דמי ביטוח באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי באינטרנט (מקדמות, חובות והפרשי שומה), בעבור כל סוגי החייבים בגבייה: מבוטחים שאינם שכירים (גל"ש), מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית (אפשר לפתוח באתר תיק מעסיקים במשק בית).

התשלום באתר מתאפשר רק בעד לקוחות הרשומים במערכת הגבייה. האתר מתעדכן מדי יום ברשומות חדשות. אין צורך בשם משתמש ובסיסמה מיוחדת לצורך כניסה לאתר התשלומים.

הכניסה לאתר התשלומים היא באמצעות האתר הכללי של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il, או באמצעות הקניון הממשלתי, "שוה"ם" - שירות ותשתית התשלומים הממשלתיים www.e.gov.il. לביצוע התשלום ניתן להשתמש באמצעי התשלום הבאים: כרטיס אשראי והעברה בנקאית.

התשלום לחשבונות מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית מתאפשר לאחר דיווח המתבצע באתר. הדיווח כולל את פרטי המעסיקים ואת פרטי העובדים, כולל הפרטים של עובדי משק הבית. דיווח על עובדי משק בית יכול להתבצע כחוק מדי רבעון או מדי חודש, באתר התשלומים בלבד (הדיווח בפנקס התשלומים על עובדי משק בית מתבצע אך ורק פעם ברבעון).

כרטיס אשראי

הסכום לתשלום בכרטיס אשראי מוגבל בעסקה בודדת, וניתן לביצוע בתשלום אחד או בתשלומי קרדיט. אי אפשר לבצע עסקה בהסדרי תשלום בריבית הנהוגה במוסד לביטוח לאומי, כמקובל בתשלום בכרטיסי אשראי בסניפי הביטוח הלאומי.

יום הערך של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי, הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה.

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

בשלב זה אין מגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה. השירות ניתן ללקוחות הבנקים שיש להם הרשאה מתאימה מן הבנק לביצוע העברות כספיות.

יום הערך של העסקאות שבוצעו בהעברה בנקאית במהלך יום עסקים רגיל עד השעה 15:00, הוא יום ביצוע התשלום. יום הערך של התשלומים בהעברה בנקאית שבוצעו אחרי השעה 15:00 או ביום שאינו נחשב ליום עסקים, הוא יום העסקים הבא.

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי www.btl.gov.il

באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא מידע רב ושימושי, לדוגמה: מידע הקשור לתשלום דמי ביטוח, למעמד המבוטחים ולגמלאות, הורדת טפסים והזמנת אישורים, הזמנת קוד סודי לשימוש בקיוסקים ובמוקד הטלפוני, מדור טיוטות חוק שהמוסד יוזם - תחת חוקים ותקנות, מידע אודות מייצגים, יועצי מס ובחינות ההסמכה, מידע על מעסיקים, חיילים משוחררים, משרתים במילואים ועוד.

אתר שירות אישי באינטרנט

קיים אתר שירות אישי, שבו כל מבוטח יכול לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי ולהדפיס אישורים במדפסת הביתית שלו.

המערכת מאובטחת. הכניסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה שהמבוטח מקבל בסניף הביטוח הלאומי.

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי (למי שמורשים לייצג) מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לעניין תחום הביטוח והגבייה, ולכל תחום גמלה בנפרד.

המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את ייפוי הכוח שניתן לרשות המסים.

קיימים כמה סוגים של ייפויי כוח:

א.   ייפוי כוח למייצג/ת (בל/70) - מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות, אך אינו מועבר אוטומטית לתחומי הגמלאות השונים.

ייפוי הכוח מתייחס למבוטח (על פי מספר תעודת הזהות) ולמעסיק (על פי מספר תיק הניכויים). אפשר למלא את שני ייפויי הכוח באותו הטופס. ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת הזהות שלו אינו מעניק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הניכויים של אותו מבוטח.

ב.   ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.

ג.    כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות.

ד.    ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת. המוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את ייפוי הכוח ולפעול לפיו.

בירור מידע על ידי מייצגים

מספרי הטלפון למוקד למייצגים הם 08-6509933, 08-6509920 ומספרי הפקס 08-6509986, 08-6509987. מייצג שאינו מקושר למערכת ייצוג לקוחות יתבקש לשלוח בפקס ייפוי כוח חתום. מייצג המקושר למערכת ייצוג לקוחות יישאל שאלות לצורך זיהוי.

קישור למערכת ייצוג לקוחות - למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות האינטרנט. מייצגים המחוברים למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות, למעט עלות ההתחברות למערכת.

מערכת ייצוג לקוחות מאפשרת למייצג התקשרות עם הפקיד המטפל בלקוח. המערכת מאפשרת לפקיד לשלוח הודעות למייצג (יש לשים לב ל"הודעה מפקיד" שמופיעה במערכת).

מייצג שמחובר למערכת ייצוג לקוחות שולח את ייפוי הכוח לחטיבה לשירותים טכנולוגיים במשרד הראשי. הפקיד בסניף הביטוח הלאומי אינו רשאי להזין ייפויי כוח אלה במחשב.

טופס הצטרפות למערכת נמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט. ההצטרפות למערכת מיידית, ונעשית על ידי שליחת הטופס לפקס 02-6515401.

כניסת מייצגים למשרדי המוסד לביטוח לאומי

רואי חשבון ויועצי מס רשאים להיכנס לסניפי המוסד לביטוח לאומי בשעות קבלת קהל בהליך מזורז וללא עמידה בתור, עם הצגת תעודה מתאימה ותקפה.

בהצגת תעודת לשכה בתוקף, יעברו המייצגים בידוק סלקטיבי שיתבצע בכניסה למתקני המוסד לביטוח הלאומי על ידי אנשי מערך הביטחון, יתושאלו להימצאות נשק/אמל"ח ובמידת הצורך (לפי שיקול דעתו של המאבטח) יבוצע בידוק מקיף. ואולם ככלל, מרבית המייצגים ייבדקו באופן סלקטיבי.

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן (לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק בידי המבוטח). מייצג שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באינטרנט, יכול להודיע לפקיד באמצעות המערכת כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר:

1.   באופן אישי בסניף ולקבל חותמת "נתקבל".

2.   להניח בתיבת השירות שנמצאת בכל סניף.

3.   בדואר רשום. תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963 קובעת שאם הוגשה בקשה לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום, אזי יראוה לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה 24:00 של יום המסירה לדואר.

4.   בדואר רגיל (כאשר נשלחת הודעה בדבר רישום מיוצג כעובד עצמאי, יש לברר שהדואר התקבל במוסד לביטוח לאומי).

5.   בפקס. שליחת פקס מחייבת לוודא שהפקס התקבל ביעדו.

סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

קביעת מעמד המבוטח

בדרך כלל נקבע מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין - כדי למנוע תשלום מיותר (ראה בהמשך התייחסות להחזר דמי ביטוח בעת שינוי מעמד רטרואקטיבי).

עדכון מעמד כולל בין היתר עדכון מעמד אישי, כגון ידועים בציבור. עדכון של ידועים בציבור נעשה בטופס שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, שאליו יש לצרף מסמכים מאמתים.

רישום עובד עצמאי

יש לבצע רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת העיסוק ולא להמתין, שמא ייפגע המבוטח תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח. בפועל, עובד עצמאי חייב להירשם תוך 90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי", אך לעניין ביטוח נפגעי עבודה עליו להירשם מיד.

כלומר, מבוטח שנפגע בעבודה ולא היה רשום במוסד כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה - אינו מבוטח לעניין זה.

עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל מחודש מארס 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי - לא יועיל למבוטח.

עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

קיימים מצבים שבהם אדם נחשב עצמאי אצל רשויות המס, אך במוסד לביטוח לאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

על פי חוק הביטוח הלאומי, מבוטח העוסק במשלח ידו נחשב בתקופה מסוימת לעובד עצמאי כשאינו עובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד) ומתקיים בו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן:

1.   הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק, או יותר.

2.   מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע, או יותר.

3.   מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע או יותר + הכנסתו ממשלח ידו היא בשיעור 15% מהשכר הממוצע במשק או יותר.

מי שלא מתקיימים בעניינו התנאים לעיל אינו מוגדר "עובד עצמאי", והכנסותיו כעצמאי נחשבות להכנסה אחרת: הכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית).

מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים בעניינו ולאחר מכן שונו - המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי כל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח לאומי. אותו מבוטח, כל עוד לא שינה סיווג במוסד לביטוח לאומי - נהנה מזכויות ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי.

יוזכר ויודגש כי עובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת עיסוקו במשלח ידו. האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

מיום 1 בדצמבר 2009 נכנסה לתוקף תקנה 5א לתקנות הרישום, המאפשרת רישום תוך 90 ימים מיום שאדם החל לעבוד כעובד עצמאי. המוסד לביטוח לאומי הבהיר שבכל מקרה כדי שעצמאי יוכר כנפגע בעבודה, עליו להיות רשום במועד הפגיעה כ"עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.

החל משנת 2008, ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטורה מתשלום.

נניח למשל שלמבוטח בן 40 משכורת חודשית ממוצעת בסך 10,000 ש"ח בשנת 2011 (הוא אינו רשום כ"עובד עצמאי"). הכנסתו הצפויה ממשלח ידו כעצמאי בדוח שיגיש למס הכנסה היא 35,000 ש"ח בכל שנת 2011, ושעות עבודתו הן חמש שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה נחשבת להכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על שיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי אזי הפגיעה לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

בחינת ההכנסה המדווחת

מבוטחים שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את סכום ההכנסה המדווח למוסד לביטוח לאומי. ניתן לראות את ההכנסה הזאת בפנקס המקדמות. חשיבותה של הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה, כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות.

החל משנת 2006, כללי ה"גמלה החוסמת" מופעלים כלפי מי שנפגע בעבודה בחודשים הראשונים של שנת המס, על השנה שבה אירעה הפגיעה ועל השנה שקדמה לה.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

אם למבוטח הכנסות כעצמאי, שמהן מנוכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, אזי אין לכלול הכנסות אלה בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך ההכנסות הצפויות של המבוטח בשנת 2011. זאת, כיוון שהמוסד לביטוח לאומי מתייחס להכנסות אלה כעיסוק נפרד, כאילו המבוטח שכיר.

כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות - פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס - יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח.

יש להקפיד שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח ולחודשים שבהם בוצעה העבודה. המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש בנוסח המעודכן של טופס 806 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור) מתאריך 5/2008. הטופס נמצא באתר רשות המסים (מי שמגיש תביעה לתגמולי מילואים אמור להגיש פירוט חודשי לפי מועדי מתן השירות, ולא סכום שנתי).

תיקון מקדמות

אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד (לא בטופס פתיחת תיק). בטופס מפורטים המסמכים הדרושים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה, על פי תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס או נימוקים משכנעים אחרים.

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה. על טופס הגדלת מקדמות רשאי לחתום המבוטח או המייצג, ואילו הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על הטופס. מייצג אינו רשאי לחתום בשם המיוצג על הקטנת מקדמות או על שינוי סוג מעובד עצמאי למי שאינו עובד.

שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", מחייב דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי).

מייצגים רשאים להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ ייצוג לקוחות כאשר המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי.

אי אפשר לתקן מקדמות של שנה קודמת. לכן רצוי ומומלץ לתקן מקדמות במהלך השנה.

הגדלת מקדמות לנשים בהיריון (או בעת אימוץ)

יש לזכור שנשים בהיריון החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או לפני שמירת ההיריון, והדבר נכון גם לפני אימוץ ילד. זאת כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול גמלאות גם מבן הזוג).

כאשר מבוטחת בהיריון מקבלת דרישה עתידית לתשלום דמי ביטוח (לדוגמה בעת שינוי סוג לעובדת עצמאית), יש לשלם את הדרישה מיד, כפי שהוסבר לעיל.

הענקה מטעמי צדק

בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי, אפשר להגיש תביעה להענקה מטעמי צדק. לעתים המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכנסות למבקשי ההענקה.

טענה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוק, נגרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההענקה - נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה, ונקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלושי משכורת למוסד לביטוח לאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.

כאשר המידע אינו מעודכן או אינו מאומת, המבוטח ישלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא במקום גם בשיעור המופחת, או ישלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד היה אמור לשלם רק בשיעור המלא.

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

לצורך תשלום דמי ביטוח, המבוטח חייב לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם. דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

יש לשים לב שרק דמי הביטוח הלאומי ששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שנפרעו עד תום שנת המס. תשלומים ששולמו בכרטיס אשראי מותרים בניכוי במועד ביצוע העסקה.

תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח שמשולמים עד תום שנת המס 2011, מזכים בהטבות במס בשנת 2011, אם הדרישה לתשלום היא עד 14 בפברואר 2012.

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

הפרשי השומה מעדכנים גם את הגמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" כתוצאה מפגיעה בעבודה (או בהתנדבות מוכרת).

פיגור בתשלום הפרשי דמי ביטוח

אי תשלום הפרשים במועד הנקוב בדרישה יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי, בהתאם לכללים שבסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי.

כלומר, הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו נשלחה הדרישה לתשלום. לכן החשיבות הגדולה שיש להסדרי התשלומים.

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי כולל סנקציות נגד מי שלא שילם דמי ביטוח, למעט נגד מי שנפגע בעת התנדבות מוכרת. הקלה זו אפשרה לבית המשפט לאשר את גמלת התלויים לאלמנה אסתר כהן, גם על בסיס הטיפים שלא דווחו לרשויות כמשכורת (בג"צ 2105/06 מיום 26.7.2010). הוגשה בקשה לדיון נוסף על בג"צ זה.

כאמור לעיל, פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה, דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון (סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי).

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

רצוי לשלם את דמי הביטוח לשנת 2011 עד יום חמישי, 29 בדצמבר 2011.

ייתכן שתשלומים אשר ישולמו בימים שישי ושבת, 30 ו-31 בדצמבר 2011, ייקלטו בשנת 2012. אם הסכום ששולם לא נכלל באישור השנתי שמנפיק המוסד לביטוח לאומי לצורכי מס הכנסה, אזי יש לשלוח למוסד לביטוח לאומי את צילום הקבלה כדי לתקן את האישור.

הוראת קבע

הוראת קבע לתשלומים שוטפים אפשר לבצע בבנק או בכרטיס אשראי. הוראה זו חלה על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות, רק אם המבוטח ביקש זאת בכתב לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות.

התשלום שמשולם בהוראת הקבע בחודש ינואר 2012 בעבור חודש דצמבר 2011, מוכר כניכוי לצורכי מס בשנת 2011.

חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

כאשר מתקבל במוסד לביטוח לאומי מידע חדש שנובע מנתוני שכר, משינוי עיסוק כשכיר או מגמלאות, המוסד לביטוח לאומי מעדכן את נתוני ההכנסות, אך מבצע במערכת הממוחשבת חישוב דמי ביטוח מחדש רק בשנה השוטפת ובשש השנים שקדמו לה ולא בשנים ישנות יותר - כלומר, בשנים הישנות המוסד מחשב רק דמי ביטוח המחושבים לראשונה, הן באשר לבעלי הכנסות והן באשר למבוטחים מינימליסטים שאין להם הכנסות (חוזר ביטוח/1395 מיום 12.5.2010).

כאשר השינוי נובע מקבלת שומה ממס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי בוחן כל מקרה לגופו.

כאשר דמי הביטוח כאמור לעיל מחושבים לראשונה, מתבצע חישוב של דמי הביטוח בכל מקרה.

כאשר השינוי בדמי הביטוח מתבצע על ידי פקיד (לדוגמה, בעבור החזר יתרת זכות), יבצע הפקיד חישוב חוזר של דמי הביטוח כדי לבחון את היתרה האמיתית לאותה שנה.

הודעות חוב ועיקולים אוטומטיים

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי שולח שתי הודעות חוב המתריעות על עיקול בשל חוב בדמי ביטוח, נשלח עיקול אוטומטי. כאשר החוב נמצא במהלך בירור, יש לשים לב למועד שבו פגה הקפאת הליכי הגבייה.

כאשר נוצרת למבוטח יתרת זכות כתוצאה מהחזר דמי ביטוח שנוכו ביתר במשכורת, מומלץ להודיע לפקיד הגבייה כדי שיקזז את ההחזר מהחוב.

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי מחזיר את יתרות הזכות באופן אוטומטי, גם ללא בקשה בכתב מהמבוטח. לביצוע ההחזרים הללו קיימים תנאים מוקדמים. להלן ריכוז נקודות חשובות:

1.   כאשר יש למבוטח יתרת זכות במוסד לביטוח לאומי ואין בידי המוסד מידע עדכני על פרטי חשבונו בבנק, או כאשר מבוטח מבקש להחזיר אליו כספים לחשבון בנק שונה מזה הידוע למוסד לביטוח לאומי, הוא יתבקש להמציא את פרטי הבנק שאליו הוא מעוניין שתועבר היתרה. הוא יכול לצרף אסמכתה כגון המחאה מבוטלת או אישור מהבנק.

לאחרונה מתבצע אימות בעל החשבון על ידי הבנק, ללא צורך בקבלת אישורים מהמבוטח על חשבונו כמפורט לעיל.

2.   בדרך כלל החזר אוטומטי עד סך 30,000 ש"ח מבוצע מיידית (לכן אם הוא שגוי, יש צורך להחזיר). ניתן לבקש לעכב החזרים בפנייה לסניף או באמצעות קובץ המייצגים.

3.   החזר מעל 30,000 ש"ח נבדק לפני מתן האישור להחזר.

אם ההחזר לא התקבל בתוך 30 ימים מתאריך ההודעה, אזי על המבוטח לפנות לסניף.

4.   אם למבוטח קיים חוב עקב תשלום גמלת יתר בעבר או חוב כמעסיק - אזי חוב זה מקוזז מיתרת הזכות.

5.   בקשה לקיזוז יתרת זכות של מבוטח עם יתרת חובה של בן הזוג או של בת הזוג, חייבת להתבצע בכתב.

6.   יש מצבים שבהם לא מתבצע החזר אוטומטי, כגון כאשר מבוטח שוהה בחו"ל.

הכנסה הונית

הכנסה הונית, שהיא הכנסה שמקורה אינו בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח. לעתים "העץ" נמכר (ה"פירות" לא נמכרו), ומשיקולים שונים נרשמה ההכנסה בשומה סופית של מס הכנסה כהכנסה פירותית. לעתים המוסד לביטוח לאומי מוכן לקבל מפקיד השומה אישור חד משמעי בכתב המאשר וקובע כי מקור ההכנסה הוא הוני. זאת חלף תיקון שומת מס הכנסה בפועל.

בפסק הדין איציק מועלם נגד המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 000082/09, שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 24.1.2010, התמודד בית הדין הארצי עם השאלה אם ובאילו תנאים ניתן להכיר בהכנסה "הונית" - להבדיל מהכנסה "פירותית" או "הכנסה ממשלח יד" - כהכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

המערער הוא סוכן ביטוח מורשה, שעסק בעיקר בשיווק ובמכירה של פוליסות ביטוח חיים וביטוח מנהלים בעבור חברת הביטוח "מגדל" משנת 1989. לטענתו הוא התחייב לעבוד עם חברת הביטוח באופן בלעדי, ובשל כך נמנע מלמכור פוליסות ביטוח של חברות אחרות עד ליום 31.3.2003.

מדי חודש קיבל המערער מחברת "מגדל" עמלות ותמריצים בעבור מכירות של פוליסות שבוצעו, ואלה חויבו בתשלום דמי ביטוח. נוסף על כך קיבל המערער בשנים 2002 ו-2003 מחברת "מגדל" ארבעה תשלומים ששולמו לו - כך לטענתו - בעבור התחייבותו לבלעדיות, ולא כמענקים שוטפים בעבור מכירת פוליסות. גם בגין תשלומים אלה הוא שילם דמי ביטוח.

המערער פנה למוסד לביטוח לאומי וטען בדיעבד כי ארבעת התשלומים הם בבחינת "מענקים הוניים" אשר אינם מחויבים בתשלום דמי ביטוח. המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתו להחזר דמי הביטוח, תביעתו בבית הדין האזורי נדחתה וגם בית הדין הארצי דחה את התביעה.

לדעת בית הדין הארצי, יכול שתהיה לעובד עצמאי הכנסה ממקורות שאינם חייבים בתשלום דמי ביטוח, ובכלל זה הכנסה מ"נכס הוני", והמשמעות היא - פטור מתשלום דמי ביטוח לעניין אותה הכנסה.

הטענה העיקרית של בית הדין היא שעל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, המפתח לקביעת סכום דמי הביטוח הוא שומת מס ההכנסה. מאחר שרשות המסים לא הכירה בהכנסות כ"הוניות" - קביעה זו מחייבת גם בעבור תשלום דמי הביטוח.

למעלה מן הדרוש, בחן בית הדין את המקרה לגופו באשר להסכם בין המערער לחברת "מגדל". לא הוכח טיבם של הסכומים שלהם טען המערער, ואין ראיות היכולות לקשור את הסכומים ששולמו לו כסכומים בעבור הסכמה לבלעדיות.

נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

מובטל שפותח עסק עצמאי בזמן תקופת האבטלה - ההכנסות מהעסק החדש שלו מופחתות מדמי האבטלה: בשלב הראשון לפי הצהרה שהוא מצהיר בביטוח הלאומי על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בשומה. כלומר, מבוטח שפותח עסק עצמאי בתוך תקופת האבטלה אינו יכול למצות את זכותו המלאה לדמי אבטלה ועלול לאבד זכותו זו לחלוטין.

תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית מאוגוסט 2009 מאפשר למובטל שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל למצות את זכותו לדמי אבטלה, בתנאים מסוימים שפורטו בהצעת החוק. הכוונה למובטלים מיום 1 במאי 2009, ובלבד שמועד פתיחת העסק מיום 1 באוגוסט 2009 ואילך.

חשוב לשים לב שההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה חייבות להיות לפני פתיחת העסק.

התיקון בחוק מחייב הודעה גם לרשות המסים וגם למוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד

החל מיום 1 באוקטובר 2011, תלמיד כיתה י' עד י"ב במוסד חינוכי על יסודי, שהכנסתו מזערית וטרם מלאו לו 19 שנים, פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד (הפטור חל גם על תלמיד שאין לו צו גיוס).

החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"

בג"ץ דחה עתירה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שדחה ערעור של בעל ואישה אשר ביקשו מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בבעל כ"עקר בית" ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח (בג"ץ 1046/09 מיום 15.8.2010).

תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת

החל מחודש ינואר 2010, תשלום דמי הביטוח בעבור תלמידי ישיבות המשרתים בשירות האזרחי מתבצע על ידי המנהלת האזרחית הלאומית באמצעות גבייה מרוכזת, בעבור תלמידי ישיבה שמשרתים בשירות האזרחי שאין להם הכנסה או שהכנסתם אינה מגיעה לסכום בשיעור 5% מן השכר הממוצע במשק (חוזר ביטוח/1396 מיום 28.11.2010).

בחינת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בברור

חברה בע"מ המטפלת בהתחשבנויות של לקוחותיה מול רשויות המס ומדווחת על הלקוחות האמורים כאילו היו עובדי החברה, נקראת במוסד לביטוח לאומי "חברה בברור".

מדובר בחברה שמציגה סממנים דומים לחברת כוח אדם, אך אינה חברת כוח אדם כהגדרתה בחוק.

בדרך כלל הבעיה נוצרת כאשר מדובר בעובד עצמאי שפונה לחברה ביוזמתו או ביוזמת החברה ומבקש לפעול כעובד שכיר. החברה משמשת "גורם מדווח בלבד" לרשויות המס והביטוח הלאומי, תמורת עמלה.

כאשר מגיע מידע על עובד עצמאי כאמור לעיל למוסד לביטוח לאומי, נבחן המעמד של העובד האמור ואם הוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ב"טעות" כשכיר. המוסד בוחן אם מתקיימים יחסי עובד ומעביד, ומביא בחשבון אלמנטים נוספים כגון אם תשלום השכר תלוי בקבלת תמורה מגורם אחר, אם השכר אינו קבוע מדי חודש ותלוי בתזרימי המזומנים מצד שלישי, אם יש דיווח כעובד שכיר גם בחודשים שבהם העובד כלל לא עבד, ואם העובד מחליט איזו עבודה לקבל ואיזו עבודה לדחות ומחליט על גובה התשלום.

בכל מקרה שבו מתברר כי קיימים סממנים של עובד עצמאי, המוסד לביטוח לאומי מבטל את הדיווחים בכל המערכות שבהן יש דיווח כעובד שכיר. המבוטח יסווג כעובד עצמאי ויחויב בדמי ביטוח לפי דיווחי השכר.

אסיר או עציר

כאשר מבוטח נמצא במאסר או במעצר, המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע ומעדכן את המעמד ישירות מקובץ שירות בתי הסוהר.

בשלושה מצבים מבוטח מעדכן את מעמדו כאסיר או כעציר באמצעות אישורים, נוסף על העדכון האוטומטי משירות בתי הסוהר:

1.   ביצוע עבודות שירות.

2.   שהייה במעצר בית.

3.   אישור השלמה לתקופה שהתקבלה משירות בתי הסוהר, בדרך כלל למי שהיה עצור במשטרה עד תחילת ריצוי המאסר.

תגמולי מילואים

עובד עצמאי תובע מן המוסד לביטוח לאומי את התגמול המגיע לו כעצמאי. בדרך כלל, המוסד לביטוח לאומי משלם את תגמולי המילואים לעובדים עצמאיים על פי מידע המתקבל מצה"ל, מבלי שהגישו תביעה. התשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק של העובדים העצמאיים, ששילמו באופן שוטף את מקדמות דמי הביטוח.

אם העובד העצמאי לא קיבל את התשלום בתום שלושה שבועות מיום שסיים את שירות המילואים, אזי עליו לפנות אל סניף המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה אישית.

מומלץ לוודא מפעם לפעם שחשבון הבנק של המבוטח מעודכן, כדי שהקליטה האוטומטית של תגמולי המילואים תתבצע כראוי.

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מונחה באתר האינטרנט, להדפיס אותו ולשלוח אותו חתום למוסד לביטוח לאומי.

ההכנסה הסופית לחישוב הגמלה מתבררת עם חישוב הפרשי דמי הביטוח, בהתאם להכנסה בשומה של מס הכנסה. אם הבסיס לתגמולי המילואים היה גבוה מדי, אזי המבוטח מחזיר את התגמול העודף. אם ההכנסה לפי השומה גבוהה יותר, כי אז המבוטח מקבל תוספת לתגמול המילואים.

המוסד לביטוח לאומי שולח מדי שנה למבוטח אישור שנתי על התגמולים שקיבל המבוטח ועל המס שנוכה מן התגמול. אישור זה מרכז את תגמולי המילואים שהתקבלו בפועל בשנה האמורה. יש לשים לב שהאישור השנתי ניתן על בסיס התגמולים ששולמו בפועל במהלך השנה. האישור השנתי כולל בתוכו את כל התשלומים שבוצעו בין 1 בינואר ועד 31 בדצמבר באותה שנה, ובכלל זה הפרשי שומה ותשלומי מילואים לשנים קודמות.

האישור שנשלח למבוטח ממחלקת הגבייה על הפרשי דמי הביטוח בעקבות שומה, כולל את תגמולי המילואים ששולמו על בסיס ההכנסה של אותה שנה שהיא בבחינת הבסיס לגמלה, ללא קשר למועד התשלום.

האישור על הפרשי השומה כולל את כל תגמולי המילואים ששולמו לתקופות השירות בין 1 בפברואר באותה השנה ועד 31 במארס בשנה שלאחר מכן.

תקופות שירות שחלו בחודשים פברואר ומארס יופיעו בשתי שומות מס (בשנה הקודמת ובשנה השוטפת), ולכן תקופות אלה יופיעו בהפרשים של שתי השומות.

מענה קולי בעניין תגמולי מילואים

מענה קולי למשרתים במילואים ולמעסיקיהם: 02-6463010. פירוט באתר הביטוח הלאומי או באתר קצין מילואים ראשי (קמל"ר).

דמי לידה

עובדת עצמאית מקבלת את דמי הלידה אוטומטית, ללא צורך בהגשת תביעה. ואולם, מבוטחת שלא קיבלה הודעה על זכאותה לדמי הלידה בתוך כחודש ממועד הלידה, תגיש תביעה לדמי לידה כבעבר.

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה (כולל לפי צו סיווג מבוטחים) תקבל באופן אוטומטי דמי לידה חלקיים, בהתחשב בהכנסותיה כעצמאית בלבד. על הכנסותיה כשכירה עליה להגיש תביעה.

אי הגשת תביעה לדמי לידה כפופה לכללי השיהוי. כלומר, יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה (לפי עמדת הביטוח הלאומי, השיהוי חל גם על השלמת דמי לידה של עצמאית על הכנסותיה כשכירה).

הפרשי גמלה בעקבות שומה של עובדת עצמאית אמורים להתבצע אוטומטית. מומלץ לעקוב אחר החישוב ולפנות למוסד לביטוח לאומי אם החישוב לא בוצע.

העלאת התקרה לבעלי הכנסות גבוהות

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 העלה את סכום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לכל המבוטחים ברמת הכנסה גבוהה, על ידי הכפלת תקרת ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מסכום של חמש פעמים הסכום הבסיסי לעשר פעמים הסכום הבסיסי, מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש דצמבר 2010. חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010 העלה את ההכנסה המרבית בשנת 2011 לתשע פעמים הסכום הבסיסי ובשנת 2012 לשמונה פעמים הסכום הבסיסי.

העלאת התקרה היא תוספת מס, מכיוון שהתקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר (כגון דמי פגיעה, דמי לידה ותגמולי מילואים) לא עלתה במקביל.

לעובד עצמאי שהכנסתו עלתה על 1,011,532 ש"ח בשנת 2010, ההכנסה החייבת הייתה 957,000 ש"ח, שהיא ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בכל השנה.

עצמאי שילם סכום מרבי של כ-151,600 ש"ח בשנת 2010 (לפני הניכוי מהמס), שהם כ-12,600 ש"ח לחודש. בעל שליטה בחברה שילם סכום כולל של כ-13,200 ש"ח לחודש (חלקו של המעסיק מוכר כהוצאה), שהם כ-158,500 ש"ח לשנה.

לעובד עצמאי שהכנסתו תעלה על סך של 931,112 ש"ח בשנת 2011, ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח תהיה בסך 881,064 ש"ח, ודמי הביטוח הם כ-139,200 ש"ח לשנה לפני הניכוי מהמס (כ-11,600 ש"ח לחודש).

מדרגת המס השולית בשנת 2011 היא 482,761 ש"ח, ולכן המס הכולל ליחיד (שאינו בעל שליטה) במדרגה השולית הגבוהה הוא כ-57% במקום 45%.

חיסכון צפוי בשל משיכת משכורת ודיווידנד

בשנת המס 2010 המס הכולל על הדיווידנד היה 43.75%, והחיסכון הצפוי של מס חברות ותוספת מס בגין משיכת רווח כדיווידנד היה כ-13% (43.75% - 57%). בשנת המס 2011 המס הכולל על הדיווידנד הוא 40%, ולכן החיסכון צפוי להיות כ-14% (43% - 57%).

עם זאת, למרות החיסכון בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, יש לבחון את כל ההשלכות והעלויות בטרם תתקבל ההחלטה אם לעבור ולפעול באמצעות חברה, שכן למרות יתרונות המיסוי, בתנאים מסוימים הקמת חברה לא רק שלא תשרת את אינטרס החיסכון של היחיד אלא אף תפעל כנגדו.

סוגיות שמומלץ לשים לב אליהן לפני שמקימים חברה

בחינת התארגנות באמצעות חברה חייבת להיעשות בשיקול דעת מעמיק, תוך חישובי עלות-תועלת ונטילת הסיכונים שמקצתם מפורטים להלן:

1.   לבחון אם מדובר בעצמאי, בשכיר, או בבעל שליטה - לכל אחד מאלו דרך התארגנות שונה והשלכות מיסוי שונות.

2.   לבחון אם הסכום הנחסך בשל העברת הפעילות לחברה עולה על הוצאות תפעול החברה.

3.   קיימת חשיפה לטענות מצד פקיד השומה כדוגמת טענת המלאכותיות.

4.   העברת פעילות עסקית של עצמאי לחברה היא בבחינת אירוע מס. לפיכך, יש להעביר את הפעילות בצורה מסודרת בהתאם להוראות הפקודה. בהקמת חברה והעברת פעילות מעסק של יחיד לחברה, יש להתחשב גם בהעברת נכסים לא מוחשיים דוגמת מוניטין, ידע וכדומה.

5.   משיכת משכורת - יש לשלם משכורת גבוהה יחסית בחברה כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי.

הפחתת משכורת לסכום שנמוך מסך של כ-41,000 ש"ח עלולה לפגוע בזכאות לגמלאות מחליפות הכנסה כגון דמי פגיעה בעבודה, קצבת נכות מעבודה, קצבת תלויים (לאלמנה שבן זוגה מת כתוצאה מפגיעה בעבודה, ובתנאים מסוימים גם לאלמן), דמי לידה, דמי תאונה ותגמולי מילואים.

6.   למי שמתכנן למשוך משכורת נמוכה בשל היותו בעל שליטה, מומלץ לבדוק היטב את הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה ולהיערך בהתאם. הגדלת כיסוי ביטוחי בעתיד כפופה להצהרת בריאות חדשה.

7.   שינוי הסכמי עבודה - במעבר של שכיר לפעילות באמצעות חברה, המעסיק מנסח מחדש את הסכמי העבודה. משכך, זכויות העובד עלולות להיפגע, אם במודע או שלא במודע.

8.   עצמאי שמעסיק עובדים - חייב לשמור על רציפות זכויות העובדים בעת העברתם לחברה.

9.   דמי אבטלה וזכויות בפירוק חברה - בעל שליטה בחברת מעטים אינו זכאי לדמי אבטלה ואינו זכאי לזכויות מן המוסד לביטוח לאומי בעת פירוק החברה שבשליטתו.

10. חשיפה לשיבוב - בהתאם לסעיף 82(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968, כאשר עובד שנפגע בעבודה זכאי לפיצוי ממעבידו (שאחראי לנזק אשר נגרם לעובד), יש לנכות מסכום הפיצוי את סכום הגמלה שהעובד מקבל מן המוסד לביטוח לאומי בשל אותה פגיעה בעבודה.

בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בשילוב סעיף 82 לפקודת הנזיקין, אין המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע "תביעת שיבוב" כנגד צד שלישי שהוא מעסיקו של האדם שניזוק, שדיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין, אם רשלנותו גרמה נזק לעובדו. כאשר השכיר נותן שירות למעסיק באמצעות חברה בבעלותו ודרכה משולמים תשלומי דמי הביטוח, נוצרת חשיפה למעסיק בפועל שאצלו מתקיימים יחסי עובד ומעביד לפי דיני העבודה, ושאינו מי שמשלם את דמי הביטוח.

11. שינוי מעמד - כאשר מבוטח משנה מעמד מעובד עצמאי לעובד שכיר, הוא חייב להודיע זאת למוסד לביטוח לאומי בכתב. הפסקת עיסוק כעובד עצמאי נעשית מתום החודש שבו הפסיק את עיסוקו. כל עוד לא שונה המעמד במוסד לביטוח לאומי, ההכנסות לעניין דמי הביטוח מתחלקות באופן יחסי על פני כל התקופה שבה המבוטח "עובד עצמאי" (פסק הדין ישע פרימס ואח' בבית הדין הארצי לעבודה מיום 18.12.2007, עב"ל 1353/04).

12. דמי מחלה - בעל שליטה חייב לרשום את ימי המחלה וימי החופשה שצבורים לו על פי דיני עבודה, וכפוף בעצמו לביקורת של משרד התמ"ת.

13. זכאות לדמי תאונה - תנאי לזכאות לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי הוא שהנפגע אינו זכאי לדמי מחלה ממעסיקו, או לתשלום מכוח חיקוק או קופת גמל או חברת ביטוח מטעם המעסיק. בעל שליטה זכאי לדמי מחלה לפחות על פי חוק.

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

המידע שאמור להיות מועבר מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח לפי סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי:

1.   הכנסותיו של נישום כפי שדיווח לרשות המסים או כפי שדיווח מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווח הון לפי סעיף 88 לפקודה.

2.   מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית, כמשמעותן בסעיפים 64 ו-64א לפקודה, בהתאמה.

3.   מידע בדבר שומות ניכויים שרשות המסים ערכה למעסיק, כפי שהוזכר לעיל.

המוסד לביטוח לאומי אמור לבקש את המידע רק אם הוא נדרש לצורך התכליות האמורות בסעיף, ובמידה שנדרש. הסעיף מסמיך את השרים באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע מידע נוסף שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל, ללא צורך בתיקון חקיקה נוסף.

הסבר ללוח י"ז

המידע שאמור להיות מועבר מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מפורט בלוח י"ז.

בלוח זה מפורטים סוגי הגמלאות ומקורם החוקי, ומפורט סוג המידע שרשות המסים רשאית להעביר למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה לפי רשימת הגמלאות המפורטות.

להלן סוגי המידע הדרוש

"מידע על כל הכנסה מעבודה או משלח יד" - מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(8) לפקודה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי.

"מידע על כל הכנסה" - מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי.

"מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה" - מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה.

"מידע על הכנסות עבודה" - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודה.

דוגמאות לסוג המידע הדרוש

לקביעת זכאות לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד, כלומר מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2) ו-2(8) לפקודה.

לקביעת זכאות לדמי אבטלה לפי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה וממשלח יד ועל הכנסה מפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודה.

לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית לפי סעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה (הסבר: הכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד עלולות לשלול את הזכאות לקצבה, והכנסות פסיביות למיניהן מפחיתות תוספת בשל תלויים).

המידע שמועבר לרשות המסים

בפרק מסים בחוק יש הרחבה לעניין המידע שרשות המסים רשאית לקבל מן המוסד לביטוח לאומי באשר לתשלומים או לגמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם לפי כל דין, הנחשבים להכנסה בידי הנישום, ובלבד שהמידע נדרש לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת, ובמידה שנדרש.

תיקוני חקיקה משנת 2008

למען הסר ספק מובהר שחוק ההסדרים משנת 2008, בתיקון מספר 103 לחוק הביטוח הלאומי, תיקן מספר מצומצם של סעיפים אך לא ביטל אותם. בעיקר בוטלה המשוואה שיצרה פטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות. התקנות לא בוטלו כיוון שהן מסדירות את החיוב בדמי הביטוח של העיסוקים המעורבים.

חוק ההסדרים לא ביטל את הפטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות שיש למבוטחים מסוימים, לדוגמה: מבוטחים שעברו את גיל הפרישה, עקרות בית נשואות וקטינים. ההכנסות הפסיביות ממשיכות להיות פטורות מתשלום דמי ביטוח כבעבר, על פי אותם קריטריונים.

החל משנת 2008, חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש - "הכנסה אחרת" - כך: הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" (הכוונה להכנסות פסיביות, כשבמסגרת הכנסות אלה כלולות גם הכנסות של עצמאי, שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי").

על פי התיקון, את דמי הביטוח ישלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. כלומר, התיקון בחוק ביטל את הפטור מדמי הביטוח על הכנסות פסיביות על פי תקנות 13, 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן: "התקנות"). ואולם, לא תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של 25% מהשכר הממוצע במשק, והיא פטורה מתשלום דמי ביטוח. על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע במשק.

הכנסה פסיבית בידי שכיר בגיל 65 פטורה מדמי ביטוח (פסק דין: לפני תיקון 103 בחוק הביטוח הלאומי)

תקנה 15 לתקנות קבעה בשנת 2007 שעובד שכיר שטרם מלאו לו 65 שנה (לגבר) או 60 (לאישה), ובאותו זמן אינו עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על עובד (שכיר) מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית מהשכר הממוצע במשק.

בעקבות חקיקת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה") תוקן גם נוסח חוק הביטוח הלאומי, ונקבע "גיל פרישה" על פי מנגנוני העלאה מדורגת.

על פי סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי, רק מבוטח שהגיע לגיל פרישה אינו חייב בתשלום דמי ביטוח על הכנסותיו הפסיביות. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי טען במשך השנים כי יש לפרש את התקנות בהתאם לחוק גיל פרישה והתיקונים שנעשו בחוק הביטוח הלאומי. אף אם הוראות התקנות עומדות בסתירה להוראות החוקים, הן אינן יכולות לגבור על הוראות החקיקה הראשית. המוסד לביטוח לאומי לא תיקן את נוסח התקנות.

כלומר, על פי לשון תקנה 15 ניתן להסיק כי מבוטח אינו חייב בתשלום דמי ביטוח בעד הכנסתו מדיווידנד עד שנת 2007, כאשר גילו היה מעל 65 שנים.

פסק דין

ביום 7.6.2011 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 14798-06-10) בעניינו של מר רוברטס (להלן: "המבוטח"), כי דיווידנד מחברה משפחתית שבה עבד כשכיר והיה בעל השליטה בה פטור מדמי ביטוח, אף על פי שסכום הדיווידנד גבוה יותר משכרו. המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין.

בחודש אפריל 2006 מלאו למבוטח 65 שנה, ובחודש אוגוסט 2007 הגיע המבוטח לגיל פרישה על פי הוראות חוק גיל פרישה. הוא עבד בחברה משפחתית כשכיר, והיה בעל השליטה בחברה. בשנת 2007 קיבל ממנה דיווידנד.

הכנסותיו של המבוטח מהדיווידנד בשנת 2007 עלו על שכרו בשנה זו. המוסד לביטוח לאומי דרש ממנו לשלם דמי ביטוח לשנת 2007 בגין הכנסותיו מהדיווידנד (לעניין החלק היחסי שלפני הגיעו לגיל הפרישה), מכוח תקנה 15 לתקנות.

לטענת המבוטח, הדרישה אינה כדין מאחר שבשנת 2007 מלאו לו יותר מ-65 שנים.

לדעת בית הדין ראוי היה להתאים את נוסח תקנה 15 לתקנות לשינוי החקיקתי בעניין גיל הפרישה, לאור סעיף 1(א) לחוק יסוד משק המדינה: "מיסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". לכן לדעת בית הדין, התאמת נוסח תקנה 15 לתקנות יכולה להיערך בחקיקה בלבד ולא על ידי פרשנות.

לפיכך, משלא שונה נוסח תקנה 15 לתקנות, אין בסיס לחייב את המבוטח בתשלום דמי ביטוח על הכנסותיו מדיווידנד. המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין ואינו פועל בהתאם לתוצאות פסק הדין בשלב זה.

הכנסות פסיביות הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות אשר פטורות מתשלום דמי ביטוח. בשנת 2008 חלו שינויי חקיקה בהכנסות אלה כמפורט להלן, ובייחוד חל שינוי מהותי בחיוב הכנסות מדיווידנדים.

דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון

על פי סעיף 350(א)(6) המתוקן לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח החל משנת 2008:

1.   הכנסות מדיווידנדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיווידנד שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

2.   הכנסות ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו-125ג(ג) לפקודה. ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

על פי סעיף 350(א)(7) המתוקן לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח החל משנת 2008:

1.   הכנסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:

בארץ - לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%).

מחו"ל - לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף; הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת החייבות במס בשיעור 15%).

2.   הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי") הפטורה ממס לפי כל דין, כולל שכר דירה פטור ממס מהשכרה למגורים, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתנאים שבסעיף.

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, שעל פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום. הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל ממשיכות להיות פטורות בשלב זה ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך.

להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04 (ההבהרות מבוססות על החוזר ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בנושא שכר הדירה):

1.   הפטור על פי חוק הביטוח הלאומי הנוגע להכנסות מהשכרת דירה למגורים, אינו מוגבל בגובה ההכנסה מדמי השכירות, ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל.

2.   הסעיפים הרלוונטיים בדוח למס (טופס 1301) לשנת 2010 הם 21 ו-36. פקיד הגבייה בביטוח הלאומי מפחית מהשומה את הסכום שמופיע בסעיף (סעיף 21 - הכנסה משכר דירה למגורים החייבת במס בשיעור 10%. סעיף 36 - הכנסות משכר דירה פטורות ממס).

3.   סעיף 8 בטופס 1301 כולל הכנסה שמקורה ב"נכס בית". כדי להפחית מהשומה הכנסה זו, פקיד הגבייה פונה למבוטח לקבל הבהרות והוכחות כי אכן מדובר בהכנסה שמקורה בהשכרת דירה למגורים, למטרת מגורים. לדוגמה: הסכמי שכר הדירה.

4.   השכרת דירת מגורים לצורך עסקי אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח (לדוגמה, משרד או גן ילדים).

5.   תוקף ההוראה שבחוזר 219/04 בעבור שנת 2012 ואילך נבחן בימים אלה, וייתכן שלא יוארך.

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות

יש לזכור כי ההכנסות הפטורות ממס, ו/או הפטורות מדמי ביטוח, ו/או הכנסות מחו"ל שפטורות מדיווח לצורכי מס - עלולות להיות מובאות בחשבון בקביעת גמלה, ולכן קיומן עלול לשלול זכאות מלאה או זכאות חלקית של הגמלה על פי הכללים שנקבעו (הפטור בסעיף 350 בחוק הביטוח הלאומי חל רק על תשלום דמי ביטוח).

תיקון לחוק הביטוח הלאומי מטיל קנסות כבדים על מי שמעלים מידע מן המוסד לביטוח לאומי ותובע גמלאות שלא כדין (מיום 1.1.2012).

מבצע לגביית חובות בגמלאות

המוסד לביטוח לאומי עורך מבצע לגביית חובות בגמלאות מכל מי שקיבל בשבע השנים האחרונות קצבה שלא הגיעה לו, בין ששולמה בדין ובין ששולמה בטעות, ללא הפרשי הצמדה ובתנאי תשלום נוחים.

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

חוזר מספר 242/2004 מחודש דצמבר 2004 והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או על שם אחד מהם.

תקציר הנחיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

חלוקת ההכנסות שאינן מעבודה	נישואין לפני יום 1/1/1974	נישואין אחרי יום 1/1/1974
הנכסים רשומים על שם שני בני הזוג	חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע על פי בקשת אחד מבני הזוג או שניהם, ללא בקשת אישור נוסף.	חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם המצאת אישור שהנכס רשום על שם שני בני הזוג.
הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג		חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם הצהרה בכתב של שני בני הזוג על כוונת שיתוף בנכסים. נוסח ההצהרה מצורף כנספח לחוזר ומצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (בל/631).

הערות

(1)  כבת זוג נחשבת גם "ידועה בציבור".

(2)  ההצהרות הן חד פעמיות. אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל שנה.

(3)  כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים נוספים, הוא רשאי לנהוג במידע על פי הכללים שבחוזר. לדוגמה: בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה.

(4)  האפשרות לחלוקת הנכסים על פי החוזר ניתנת בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה (על פי מכתב מיום 17.8.2006, שהרחיב את ההוראות משנה אחת לשנתיים שקדמו לשנה השוטפת).

המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פנייה של המבוטח או ממקורות אחרים (לדוגמה, תביעה לגמלה).

החוזר עוסק בבני זוג נשואים, באלמנים, בגרושים ובמקרים חריגים שבהם בני הזוג מבקשים לחלק ביניהם רק נכסים מסוימים.

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

בקביעת חובת תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, המוסד לביטוח לאומי מבחין בין שלושה מקורות חיוב. להלן הוראות הביטוח הלאומי שהופצו לסניפים:

מקור עצמאי

כאשר הפיצוי משולם לעובד עצמאי, הפיצוי מצטרף להכנסתו של המבוטח ממקור עצמאי וכל ההכנסה תחויב בדמי ביטוח בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי. חובת התשלום מוטלת על העובד העצמאי.

מקור שכיר

כאשר הפיצוי משולם על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי לעובד שכיר או למי שהיה עובד שכיר, חובת התשלום מוטלת על משלם הפיצוי וכל ההכנסה חייבת בשיעור דמי ביטוח כמו של מי שמקבל פנסיה מוקדמת [למעט אם מדובר במי שזכאי ליהנות מפטור, כגון עקרת בית (שנשואה למבוטח), מבוטח שמקבל קצבת נכות כללית מלאה וכדומה].

מקור הל"ע (הכנסות שאינן מעבודה)

כאשר הפיצוי משולם למבוטח באופן פרטי (פוליסת פרט), תחול חובת תשלום על כל ההכנסה (ממקור הל"ע) וחובת התשלום חלה על המבוטח עצמו.

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון

פסק דין בנושא שכר דירקטורים פורסם ביום 16 במארס 2011 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו: אלון רם נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 3550-09). בית הדין קובע שמקור ההכנסה של שכר דירקטורים אינו מסעיף 2(10) לפקודה. כמו כן קובע בית הדין שאי הכללת סעיף 2(10) לפקודה בתקנה 14 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, אינו מעניק פטור אוטומטי מדמי ביטוח להכנסות משכר דירקטורים.

רקע

אגף הביטוח במוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום 27 באוקטובר 2004, שזו לשונו (חוזר ביטוח לאומי מספר 04/ 220):

"על פי חוות דעת הלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי, יש לראות בהכנסת 'חבר דירקטוריון' כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, היינו כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בגין הכנסה זו, עם כל המשתמע מכך.

אם למבוטח, העובד כעצמאי, נכללה בשומה הכנסה כחבר דירקטוריון, יש להפחית את ההכנסה כחבר דירקטוריון מסך הכנסתו כעצמאי בשומה.

לדוגמה:	ש"ח
הכנסה ממשלח יד	300,000
הכנסה כחבר דירקטוריון	250,000
סך ההכנסה בשומה כעצמאי	550,000

על פי אישור מרואה חשבון, מיועץ מס או מפקיד השומה, המבוטח יחוייב כעובד עצמאי על פי הכנסה בסך של 300,000 ש"ח בלבד" (עד כאן נוסח החוזר).

הערות לחוזר

חוזר הביטוח הלאומי אינו דן במצב שבו יש הכנסות נוספות למבוטח, או כאשר ההכנסה משכר דירקטורים היא ההכנסה העיקרית, או כאשר השתתפות בדירקטוריונים היא משלח ידו של המבוטח.

החוזר נכתב בשנת 2004 כאשר הפטור על הכנסות פסיביות על פי תקנה 15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח עדיין היה בתוקף. ההכנסה בדוגמה ממשלח היד היא עיקר הכנסתו של המבוטח, ולכן ההכנסה משכר דירקטורים הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח עד שנת 2007, כאשר היא הכנסה פסיבית.

לא פורסם פטור גורף מדמי ביטוח על הכנסות אלה. כל מקרה נבחן לגופו.

החוזר מאפשר הגשת אישור מהמייצג או מפקיד השומה. באפריל 2010 הוציא המוסד לביטוח לאומי הנחיה, שעל פיה מתבקש הדירקטור לצרף אסמכתאות בכל בקשה שתוצאתה שינוי בסכום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כפי שמופיע בשומה, הן מבחינת סכום והן מבחינת מקור ההכנסה.

כאשר המייצג מבקש לסווג חלק מההכנסה כשכר דירקטורים כהכנסה שאינה מעבודה - המייצג נדרש להציג אישור מכל מי שמשלם שכר דירקטורים על סכום התשלום ששולם למבוטח בפועל, או לחלופין אישור מפקיד השומה כמו שנדרש בחוזר.

המסקנה העולה מפסק הדין

השופטת אינה קובעת במפורש את סיווג ההכנסה, אך לדעתה זו אינה הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה. השופטת מציינת לדוגמה את פסק דין סריגי ארצי בע"מ נגד פ"ה (פד"א ט 122) כפסק דין שתומך בעמדתה [פסק דין זה שימש את המוסד לביטוח לאומי לקבוע ששכר דירקטורים הוא הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה].

ואולם, גם אם סיווג ההכנסה לא היה נבחן, טוענת השופטת כי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי המחייב בדמי ביטוח את כל ההכנסות הכלולות בגדר סעיף 2 לפקודה, גובר על האמור בתקנה 14, ועל כן ההכנסה משכר דירקטורים של המבוטח חייבת בדמי ביטוח, כיוון שהיא גבוהה מהכנסתו מהעסק.

כיום שכר הדירקטורים חייב בדרך כלל בדמי ביטוח, אך אינו מזכה בגמלאות מחליפות שכר. סביר שהמוסד לביטוח לאומי יחזור ויבחן מחדש אם באמת בכל המקרים שכר דירקטורים הוא הכנסה פסיבית. המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את התייחסותו לפסק הדין.

קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת לעניין דמי ביטוח

ביום 3.4.2011 נקבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו כי לא ניתן לקבל החזר דמי ביטוח שנוכו ממשכורת, כאשר לצורך מס הכנסה נוכו מהמשכורת הפסדי המבוטחת כעצמאית (ב"ל 34797-10-10).

בהקשר לפסק הדין עולות שתי סוגיות:

1.   ההכנסה החייבת בדמי ביטוח היא ההכנסה שנבחנת לגמלאות ומבוססת על סעיף 2(2) לפקודה. אם מעסיק מדווח על הכנסה גבוהה מדי, אזי התיקון נעשה על ידו כדי שגם המעסיק וגם העובד יקבלו בחזרה את דמי הביטוח ששולמו ביתר.

2.   עובד יכול לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר אם המעסיק ניכה שיעור מלא במקום שיעור מופחת, או שנוכו דמי ביטוח מעל "המקסימום".

דרישת אסמכתאות ממייצגים

במסגרת הטיפול השוטף בפניות מייצגים בנושאים שונים, המוסד לביטוח לאומי מבקש אסמכתאות כמפורט בחוזר ביטוח 1392 מיום 8 באפריל 2010. להלן מתוך החוזר האמור:

בקשות שהתוצאה שלהן היא הקטנת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

המוסד לביטוח לאומי מבקש לצרף אסמכתאות בכל בקשה שתוצאתה שינוי בסכום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כפי שמופיעה בשומה, הן מבחינת סכום והן מבחינת מקור ההכנסה.

להלן דוגמאות לאסמכתאות שהמייצג מתבקש לצרף לבקשתו:

1.   כאשר המייצג מבקש לסווג חלק מההכנסה כשכר דירקטורים (הכנסה שאינה מעבודה) - המייצג נדרש להציג אישור מכל מי שמשלם שכר דירקטורים, על סכום התשלום ששולם למבוטח בפועל.

2.   כאשר המייצג מבקש להפחית מהשומה הכנסה שבגינה שולמו דמי ביטוח על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, המייצג נדרש להציג אישור על ניכוי דמי הביטוח במקור (המוסד לביטוח לאומי מעדיף לקבל את האישור שנמסר לרשות המסים בטופס 806).

3.   כאשר המייצג מבקש לשנות את מקור ההכנסה מפירותית להונית, המייצג נדרש להמציא אישור ממס הכנסה שההכנסה היא הונית, וששולם בעניינה מס מוגבל ולא מס שולי.

בקשות שמשפיעות על דמי ביטוח ועל גמלאות ואשר אין בידי הפקיד אפשרות לבדוק באמצעות מערכות המידע הממוכנות

הבקשה הנפוצה ביותר במסגרת הבקשות שבהן למוסד לביטוח לאומי אין אפשרות לאמת את המידע, היא בקשה לסווג מבוטח כעובד שכיר. זאת מפני שבמקרים רבים המידע מגיע למוסד לביטוח לאומי באיחור רב. לאור זאת, המייצג נדרש להציג תלושי שכר, ו/או טופס 106, ו/או שומה, או דיווח בטופס 126 או בטופס 102, או בטופס תשלומים לעובד/ת משק בית.

המסמכים יישאו את פרטי המעביד, לרבות כתובת, שם, מספר תיק ניכויים, פרטי העובד, מספר זיהוי של העובד ותקופת עבודתו.

בדרך כלל על כל הבקשות האלה אין למוסד לביטוח לאומי מידע במערכותיו באותו השלב, ונוצרים לעתים עימותים בין המייצגים לבין פקידי המוסד לביטוח לאומי על רקע האיחור הרב של המוסד בקבלת המידע מרשות המסים.

סוגיות הקשורות למעסיקים

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: "חוק שכר מינימום"), ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987. אלו קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.

שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים.

הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.

חוק שכר מינימום חל רק על עובדים שכירים, לרבות עובדים "תושבי חוץ", עובדים במשק בית, חברי קיבוץ או מושב שיתופי, ועובדים בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים להיותם בחופשה, בתנאים שנקבעו.

חוק שכר מינימום אינו חל על עובדים עצמאיים, על מי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים, על גמלאים בפרישה מוקדמת ועל עובדים בהכשרה מקצועית.

כאשר לא מוכח מהו השכר הראוי, נקבע בפסקי דין שיראו ב"שכר המינימום" כמשמעו בחוק שכר מינימום את השכר הראוי.

שכר המינימום של העובד השכיר בחוק הביטוח הלאומי זהה לשכר המינימום על פי חוק שכר מינימום במשק. כיום לא ייתכן מבחינה חוקית מצב של "השלמת שכר" לעניין תשלום דמי ביטוח, מאחר שלפי חוק שכר מינימום המעסיק מחויב לשלם לעובד שכר שלא יפחת מהשכר שנקבע בחוק שכר מינימום, שזהה להכנסת המינימום לתשלום דמי ביטוח.

המעסיק חייב לדווח על המשכורות ולשלם אותן על פי חוק שכר מינימום. תשלום הנמוך משכר המינימום על פי חוק שכר מינימום, הוא עבירה שדינה מאסר למשך שישה חודשים, ולחלופין קנס מנהלי.

בחודש אפריל 2007 עודכן שכר המינימום לסך של 3,710.18 ש"ח לחודש (שכר המינימום לשעה - 19.95 ש"ח).

בחודש יולי 2008 עודכן שכר המינימום לסך של 3,850.18 ש"ח לחודש למשרה מלאה (שכר מינימום לשעה - 20.70 ש"ח).

בחודש אפריל 2011 עודכן שכר המינימום לסך של 3,890.25 ש"ח לחודש למשרה מלאה (שכר מינימום לשעה - 20.92 ש"ח).

החל מיום 1 ביולי 2011 ועד יום 31 במארס 2012 שכר המינימום הוא סכום של 4,100 ש"ח לחודש למשרה מלאה, ויעלה בהדרגה לסכום של 47.5% מהשכר הממוצע בהתאם לחוק שכר מינימום ועד לסך 4,300 ש"ח למשרה מלאה, החל מיום 1 באוקטובר 2012.

תזכורת לכללי פריסת שכר

העלאת תקרת הביטוח הלאומי מחייבת התייחסות לכללי פריסת שכר כאשר עובד מקבל הפרשים לשכרו בגין תקופות מוגדרות, וכאשר עובד מקבל תשלום נוסף שאינו שכר רגיל.

דיווח על הפרשים

כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה, יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף).

על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, ההפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים, בהתאמה. לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.

דיווח על תשלום נוסף

"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר.

ה"שכר החודשי הרגיל" הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש, לרבות תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכדומה). תשלומים כאלה ייחשבו לשכר חודשי רגיל של העובד, בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.

ל"תשלום נוסף" נחשבים בין היתר רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס, מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכדומה, לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו).

כשמעסיק משלם לעובד בונוס או תשלום כלשהו נוסף על שכרו החודשי הרגיל, עליו לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), ולאחר השוואת השכר הנוסף לשיעור מן השכר הרגיל.

במקרה של שכר חודשי רגיל שמשתנה מדי חודש בגלל תשלום פרמיות, שעות נוספות וכדומה, יש להשוות את השכר הנוסף לשיעור מהשכר החודשי הרגיל של אותו החודש הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכדומה.

כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף", כגון: גם דמי הבראה וגם ביגוד, יש להביא בחשבון את סך כל ה"תשלומים הנוספים" באותו חודש, ולבחון את שיעורם ביחס לרבע השכר הרגיל באותו חודש (או למחצית השכר הרגיל עד ליום 31 בדצמבר 2002).

הפרש של תשלום נוסף

המוסד לביטוח לאומי קבע בעבר כי הפרש של תשלום נוסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולמו ההפרשים. בעקבות חוות דעת משפטית במוסד לביטוח לאומי, נקבע בחודש אפריל 2008 כי ההפרש האמור יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור.

לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת יולי 2010, ובמשכורת אוגוסט 2010 שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט.

הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש של השכר הרגיל בחודש יולי 2010 (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה של כל רכיבי התשלום הנוסף לעומת השכר הרגיל באותו חודש, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות.

אם תוצאת החישוב מחדש יוצרת בסיס גבוה יותר מהבסיס המקורי, אזי המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות.

אם המעסיק מודיע על הקטנה רטרואקטיבית של תשלום נוסף, אזי יש להקטין את התשלום הנוסף בהשוואה לשכר המקורי בחודש שבו שולם התשלום הנוסף המקורי (חודש יולי 2010, בדוגמה). לאחר החישוב מחדש על פי כללי הפריסה ייווצר הפרש גמלה לחובה.

ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, כולל טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.

הפעולות שיש לבצע החל ממשכורת חודש ינואר 2003 בעניין פריסת שכר

1.   לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים, כמוסבר לעיל. יש להשוות את השכר הנוסף ל-25% מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש (הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכדומה).

2.   בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן:

2.1 אם התשלום הנוסף נמוך מרבע השכר החודשי הרגיל של העובד, אזי לא חלות הוראות הפריסה. התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום;

2.2 אם התשלום הנוסף עולה על רבע השכר החודשי הרגיל של העובד או שווה לו, אזי חלות הוראות הפריסה המפורטות להלן.

3.   הוראות הפריסה:

3.1 תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי, יש לחלק ב-12. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ-11 החודשים שקדמו לו;

3.2 תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה הקלנדרית, שכוללת את החודש שבו שולם התשלום הנוסף ו-11 החודשים שלפניו, יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12 החודשים הללו, עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים הללו;

3.3 יום עבודה בחודש נחשב לחודש שבו העובד עבד.

פריסת תשלום נוסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא

למוסד לביטוח לאומי התברר שהמעסיקים לא נהגו באופן אחיד במקרה של פריסת שכר לתקופות שבהן העובדים היו זכאים לגמלאות מחליפות שכר, כגון: דמי פגיעה ודמי לידה, ולתקופות שבהן העובד לא עבד במשך חודש מלא, כגון: חופשה ללא תשלום (חל"ת).

לאור זאת פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחודש ינואר 2009, וקבע כללים אחידים מיום זה ואילך.

תשלומי הטבות שכר הניתנים לעובדים על פי הסכמי עבודה שלא בגין עבודה, כגון תשלום החזר ביטוח רפואי, תשלום החזרי גנים, הוצאות טלפון או שווי רכב צמוד, אינם בבחינת שכר חודשי רגיל. כלומר, חודש שבו העובד לא עבד וקיבל תשלומי הטבות שלא בגין עבודה, אינו נחשב לחודש שבו העובד עבד.

את התשלום הנוסף יש לחלק במספר החודשים, חודש התשלום ו-11 חודשים אחורה שבהם עבד העובד, ולהוציא חודשים מלאים שבהם לא עבד, גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה כאמור לעיל.

לדוגמה: בחודש דצמבר 2010 שולם לרונית תשלום נוסף שעלה על 25% משכרה הרגיל. רונית קיבלה דמי לידה לתקופה מ-10 במארס 2010 עד 14 ביוני 2010.

מאחר שבחודשים אפריל ומאי לא עבדה כלל, יש לפרוס את התשלום הנוסף לעשרה חודשים (ללא החודשים אפריל ומאי 2010).

פריסת מענק לבעל שליטה

בעל שליטה רשאי לקבל מענק עד חודש מארס בשנה השוטפת, שבתנאים מסוימים מיוחס לשנה הקודמת לעניין חבות המס. כיוון שהמענק התקבל בפועל בשנה השוטפת ונפרס כחוק לעניין תשלום דמי הביטוח בחודש שבו התקבל בשנה השוטפת, ייווצרו הפרשים בטופסי 126 בין השנים.

הפרשי גמלה

מעסיק ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר, או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל תקופות קודמות, זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), או להפנות את העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי.

בתנאים מסוימים אפשר לתבוע הפרשי גמלה גם בעקבות ממצאי ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מזכיר למעסיקים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד). הוגשה תביעה ייצוגית בעניין זה נגד המוסד לביטוח לאומי.

בהקשר לאמור לעיל, מבקר המדינה מזכיר למוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע השבת גמלאות ממעסיק שלא דיווח או לא שילם דמי ביטוח בעד עובדו.

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות

כאשר שכר עבודה כולל עמלות, יש לבחון מראש אם העמלות הן בונוס או שכר רגיל. הבעיה מתעוררת בעיקר בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה, שהרי בונוס נפרס לפי כללי הפריסה ל-12 חודשים.

לדעת המוסד לביטוח לאומי, קיימות שלוש אפשרויות על פי התקנות לרישום עמלות רבעוניות:

1.   כשכר רגיל המשולם לעובד מדי חודש. המעסיק יגיש דוחות מתוקנים לחודשים שבעבורם שולם התשלום, אם התשלום שולם באיחור.

2.   כתשלומים המדווחים בחודש שלאחר החודש שבעבורו הם אמורים להשתלם (כמו שעות נוספות).

3.   כתשלומים נוספים שיש לפרוס לפי תקנות הפריסה.

בהתאם לתקנות, סבור המוסד לביטוח לאומי כי לאחר שהעובד או העובדת יחזרו לעבוד ויצברו בונוסים נוספים, יוכלו לתבוע הפרשי גמלה.

הסוגיה האמורה לעיל נדונה בשני פסקי דין לאחרונה:

1.   בפסק דין המוסד לביטוח לאומי נגד קרן פרידמן (עב"ל 129-10) בבית הדין הארצי לעבודה ביום 20.6.2011.

2.   בפסק דין פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 543-09) בבית הדין הארצי לעבודה ביום 4.5.2011.

משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות חודשיות על פי הצלחה, ונוכו דמי ביטוח גם בגין העמלות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום נוסף.

בעניינה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום העמלות חלק משכרה של העובדת, קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיוו העמלות חלק משכרה הרגיל של העובדת, יש להכלילן בחישוב דמי הלידה.

ערעורה של פלונית נדון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וראה ב"מענק הרבעוני", בנסיבות המקרה, חלק משכרה החודשי של המבוטחת.

בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של עמלות.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מנותני השירות ולדווח עליהם כשכירים למוסד לביטוח לאומי, כמחויב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972.

החיוב בדמי הביטוח נעשה לפי החודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום. חשוב שהמשלם יקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר עליו לכלול באישור את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי סניף הביטוח הלאומי.

מי שמשלם תשלום על פי הצו האמור ומנכה דמי ביטוח ממקבל התשלום, מדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בטופס 102. פעם ברבעון יש להעביר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (לשידור קובץ מרצים ואומנים) בטופס בל/652.

בעבור קבלת תגמולי מילואים יש להעביר למוסד לביטוח לאומי אישור חודשי ולא אישור שנתי.

החל מינואר 2010 המוסד לביטוח לאומי דורש לדווח בדיווח רבעוני ממוכן את הטופס האמור באתר קשרים עסקיים של המוסד או באמצעות האינטרנט. החל משנת 2011 המוסד פרסם שלא יתקבלו דיווחים ידניים.

עובד שכיר על פי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

להלן הבהרה מאת מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי לשעבר:

מבוטח שהצהיר שהוא עבד כ"עובד שכיר" אצל מעסיק בהתאם לכללים הרשומים בצו לסיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, לדוגמה מרצה לפי פרט 6 בתוספת הראשונה לצו האמור, ההתייחסות אליו תהיה כאל שכיר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו, ובאחריות סניף הביטוח הלאומי להשלים את הפרטים החסרים.

בתקופת תהליך הבירור המבוטח ייחשב לפי המעמד שקיים במערכת.

חובת דיווח חודשית

המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי היא בבחינת בסיס לגמלאות. לכן יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור (שונה מתשלום מס הכנסה, המבוצע לפי מועד התשלום בפועל).

על בעלי שליטה להקפיד לקבל שכר באופן שוטף, כפי שנהוג לשלם לשאר העובדים.

דיווח רבעוני

החל מחודש ינואר 2010 המעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי, נוסף על הדיווח החודשי, דיווח שמי מפורט באופן ממוכן בלבד, פעם ברבעון בעבור:

1)   פנסיונרים בפנסיה מוקדמת.

2)   תלמידים בהכשרה מקצועית.

3)   עובדים בחופשה ללא תשלום.

4)   דיווח לפי צו סיווג מבוטחים.

להלן הכללים החדשים לדיווח על מבוטחים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, החל מיום 1 ביולי 2011:

	עד יום 30/6/2011	החל מיום 01/07/2011
חובת נותן ההכשרה המקצועית	תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים: -     נפגעי עבודה (בשיעור 0.4% מסכום מחצית השכר הממוצע - כיום 17 ש"ח לתלמיד). -     אימהות - מקומות שאושרו לכך בתקנות וקיבלו אישור מאת המוסד לביטוח לאומי (0.1% מסכום מחצית השכר הממוצע במשק - כיום כארבעה ש"ח לתלמיד).	ללא שינוי
	על נותן ההכשרה לגבות מהתלמיד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ולהעבירם למוסד לביטוח לאומי.	----------
חובת התלמיד	לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באמצעות נותן ההכשרה.	לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כמבוטח שאינו עובד ישירות למוסד לביטוח לאומי.

בטופס הדיווח בעבור חודש יולי 2011 ואילך, על המעסיק למלא את השדות "לענף נפגעי עבודה" ו-"לענף אמהות" בלבד.

המוסד לביטוח לאומי פונה אל התלמידים לצורך עדכון חובת התשלום. המעסיק מעביר פעם ברבעון רשימה שמית של התלמידים שלמדו במוסד ברבעון החולף.

העברת מידע ממוחשב

אפשר להגיש מידע באופן ממוחשב לאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי ברישום מוקדם. באתר יש הסבר על אופן ההרשמה. מיקום האתר הוא: https://b2b.btl.gov.il. (מוקד התמיכה: 02-6463252). כניסה לאתר דרך מערכת ייצוג לקוחות חוסכת את ההרשמה.

דוח מתוקן ודוח שאינו סביר

חשוב לזכור שדוחות מתוקנים בניכויים ניתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף מכתב הסבר לדוח המתקן. לעתים המוסד לביטוח לאומי מבקש מכתב הסבר גם לדוחות מתוקנים לתקופה קצרה. תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד, ובייחוד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בתחום גבייה ממעסיקים במשרד הראשי שבביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי פונה למעסיקים ודורש הסבר לדוחות שאינם סבירים.

כאשר הדיווח השוטף נעשה במערכת ייצוג לקוחות, בדיקת הטופס יכולה להיעשות באמצעות המערכת.

קודי דיווח בטופס 102

01 -	דוח שוטף.
02 -	דוח נוסף (הוספת עובד שלא נרשם בדוח בקוד 01).
03 -	הפרשי שכר ותשלום נוסף.
04 -	הפרש בשל תיאום דמי ביטוח.
05 -	דוח אי העסקה.
06 -	הפרשים לתקופה העולה על שנה (לגופים שאושרו מראש).
07 -	דוחות הפרשים במינוס (לגופים שאושרו מראש - מחייב דיווח נוסף).
08 -	דוח מתוקן.
83 -	דוח מתוקן על דוח הפרשים.
86 -	דוח מתוקן לתקופה העולה על שנה.
09 -	סגירת תיק (מחייב חתימה על הטופס).
12 -	שובר תשלום - דוח לתשלום בלבד, פרטי הדוח הועברו באתר התשלומים באינטרנט.
43 -	דוח הפרשים למעסיקים בשירות הציבורי לדיווח על מחצית דמי ההבראה שנוכו מהעובדים בשנת 2009, על פי חוק ההתייעלות הכלכלית.
47 -	תיאום רטרואקטיבי בזכות (למי שאין קוד 7). מוגש בסניף. בשלב זה בשנת 2011 בלבד.
66 -	דיווח על דמי ביטוח לאומי בלבד ממחצית דמי ההבראה שנוכו בשירות הציבורי.
76 -	זיכוי דמי ביטוח בריאות על מחצית דמי ההבראה שנוכו בשירות הציבורי.

דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה

מעסיק שדיווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה, חייב לוודא שבידיו הצהרת העובד או אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין. לדוגמה: אישור שהמבוטח מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל.

דמי הבראה חלקיים

הפחתת דמי ההבראה בשירות הציבורי אינה מובאת בחשבון לצורך ניכוי דמי ביטוח לאומי (חלק עובד וחלק מעסיק) ולצורך תשלום גמלאות הביטוח הלאומי.

משרד המשפטים פרסם שיש לשלם דמי ביטוח לאומי בלבד ולא דמי ביטוח בריאות בגין מחצית דמי ההבראה שכבר נוכו. מעסיקים שניכו מהעובדים דמי ביטוח בריאות התבקשו לתקן את הדוחות בהתאם, ולהחזיר לעובדים את דמי ביטוח הבריאות.

החוק מפרט את המעסיקים הכלולים במסגרתו: בין היתר, המדינה וכל גוף מתוקצב או נתמך לרבות תמיכה שעולה על 25% ממחזור פעילותו של הגוף, במקרים מסוימים.

ביום 29.6.2011 פורסם החוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011. החוק מבטל את הפחתת דמי ההבראה שהייתה אמורה להתבצע בשנת 2010.

הגשת תביעה לדמי לידה באמצעות המעסיק

מעסיקים יכולים להגיש תביעות לתשלום דמי לידה באופן אוטומטי בעבור העובדות, באמצעות לשכת השירות. חשוב לציין שרוב לשכות השירות ובתי התוכנה אינם ערוכים לכך בשלב זה. במגזר הציבורי חלק מהעובדות מקבלות כבר את דמי הלידה בשיטה הזו.

תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת)

מי שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא, ובתקופה זו אינו עובד אצל מעסיק אחר ואינו עובד עצמאי, מעסיקו ינהג כאמור להלן:

בכל אחד מהחודשיים הראשונים של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים. המעסיק רשאי לנכות סכום זה מכל סכום שיגיע לעובד ממנו [כמפורט בתקנה 6(ג) להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח].

הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום. כאשר העובד עובד אפילו יום עבודה אחד בחודש, ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד.

החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, לרבות מבוטחת בחל"ת. יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בסניף המגורים, למחלקת גבייה ממבוטחים שאינם שכירים (גל"ש). כל עוד לא נותקו יחסי עובד ומעביד, לא תיחשב מבוטחת כאמור לעקרת בית נשואה או לאלמנה בת קצבה (מבוטחות אלה בדרך כלל פטורות מתשלום דמי ביטוח אם אינן עובדות).

מבוטחת בחופשת לידה

המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום, ולכן החל מהחודש השלישי המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת כפי שהוסבר לעיל.

החידוש בהבהרה של הביטוח הלאומי הוא ההתייחסות לחופשת הלידה כאל חל"ת, אף על פי שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה. כיוון שלא משתלמים לה דמי לידה - רואים בה עובדת בחל"ת לעניין הביטוח הלאומי.

התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה, ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה, אלא מהחודש העוקב. כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו חזרה העובדת לעבוד, שכן בגין חודש זה ישלם המעביד בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל.

העסקת תושבי חוץ

דיווח על תושבי חוץ נעשה לפי שיעורי דמי ביטוח מיוחדים, במוסד לביטוח לאומי ובאמצעות לשכת התעסוקה.

דיווח במוסד לביטוח לאומי:

1.   תושבי כל המדינות, למעט תושבי מדינות שחתומות עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי שכוללת ענפי ביטוח.

2.   תושבי חוץ ממדינות אמנה (כמוסבר להלן).

3.   תושבי שטחים שעובדים במשק בית.

4.   תושבי שטחים המועסקים ב"אזור" (לפי תיקון לחוק הביטוח הלאומי מיום 1.10.2005).

תושבי שטחים שמועסקים בתחומי מדינת ישראל מדווחים באמצעות לשכת התעסוקה.

העסקת תושבי חוץ ממדינות אמנה לביטחון סוציאלי

החל מחודש ינואר 2010 יש לדווח על תושבי חוץ (שאינם אזרחי ישראל) ממדינות שישראל חתומה עמן על אמנה לביטחון סוציאלי כעל תושבי ישראל, למעט תשלום דמי ביטוח בריאות.

ההוראות לביצוע תשלום דמי הביטוח

ביום 13.3.2011 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר הכולל הנחיות בדבר תשלום דמי ביטוח לאומי בעד תושבי חוץ ממדינות אמנה שמועסקים בישראל.

בהתאם להנחיות, כל מעסיק בארץ שמעסיק עובד תושב חוץ שאינו בעל תעודת זהות ישראלית, מאחת המדינות שנכרתה עמן אמנה לביטחון סוציאלי שכוללת ענפי ביטוח מסוימים, חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי (ללא דמי ביטוח בריאות) בהתאם לכללים שחלים על עובד תושב ישראל.

הדיווח נעשה באמצעות טופס 102 המשמש לדיווח בעד עובדים תושבי ישראל. המוסד לביטוח לאומי מנפיק לעובד מספר מזהה שישמש לצורכי הביטוח הלאומי. כדי לקבל מספר מזהה, על המעסיק למלא טופס בל/1050 - שאלון לרישום נפש שניתן להוריד מאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, לצרף לטופס את צילום הדרכון הזר וכן אישור העסקה שכולל את פרטי העובד, פרטי המעסיק ומספר תיק הניכויים במוסד לביטוח לאומי, ולשלוח את הטופס לתחום הביטוח במשרד הראשי.

להלן רשימת המדינות שכלולות בהוראות המחייבות תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל: אוסטריה, אורוגוואי, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה ושוויץ.

תשר (טיפ) למלצרים

ביולי 2010 קבע בג"ץ בעניין אסתר כהן (2105/06) כי לעניין תשלום קצבת תלויים לאלמנה שבעלה נהרג כתוצאה מהצלת נערים מטביעה (התנדבות מוכרת), התשר שקיבל המנוח ולא דיווח למוסד לביטוח לאומי יהיה חלק מבסיס ההכנסה שעל פיה תחושב הגמלה. בית המשפט התייחס לכך שסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי שדן בפיגור בתשלום דמי ביטוח, אינו חל על התנדבות. בית המשפט הסכים כי הטיפים שמגיעים ישירות למלצר הם הכנסת עבודה שאינה מגיעה מהמעביד. הוגשה בקשה לדיון נוסף.

תשלום לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד

לעתים משולם לעובד שכיר תשלום לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד, ויש לשלם בגינו דמי ביטוח.

יש להבחין בין תשלום שניתן לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד אשר מוגדר כשכר עבודה (כגון: הפרשי שכר ובונוס), לבין מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי שניתן רק לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד ועקב ניתוקם (כגון: פיצויי פיטורין ופדיון ימי חופשה).

נקבע במוסד לביטוח לאומי שדמי הביטוח בעבור מי שנותקו בעניינו יחסי עובד ומעביד, ישולמו כמקובל לעניין מי שלא נותקו בעבורו יחסי עובד ומעביד, אך מועד החיוב יהיה המועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד וחלוקת ה"תשלום הנוסף" תתבצע בהתאם. קביעה זו הובהרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין שרון טופז ושרון זלצמן (עב"ל 574/07).

כאשר משולמים תשלומים לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד, יש לדווח עליהם בדוח נפרד בקוד "03". החודש שנרשם בדוח הוא החודש שבו נותקו יחסי עובד ומעביד.

הכנסה של עובד שניתנת ממעסיק עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד

בחוזר 239 של מינהל הביטוח והגבייה מיום 5 ביולי 1995 (הכנסות חייבות והכנסות פטורות מדמי ביטוח - מעבידים), הובהר שהמעסיק פטור מלנכות ולשלם דמי ביטוח מתשלומים המשולמים לעובד עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד. לדוגמה: פיצויי פיטורין כאמור בסעיף 9(7א) לפקודה, "פדיון חופשה", תשלום "דמי הסתגלות", פיצויי הלנת שכר ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת (גם אם הם חייבים בניכוי מס על ידי המעסיק), ובלבד ששולמו כשיחסי עובד ומעביד נותקו בפועל ועקב ניתוקם. בתנאים מסוימים ייתכן שהעובד ישלם דמי ביטוח על ההכנסות האמורות באופן אישי כהכנסות שאינן מעבודה.

כאשר משולמים לעובד פיצויים מעבר לסכום שהמעסיק חייב לשלם על פי דיני עבודה, המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבחון את מהותם כתשלום הוני או פירותי (שחייב דמי ביטוח).

ביום 26.3.2008 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד יהודה זפרני וצבי קרויטרו (עב"ל 123/07 + עב"ל 840/06). המוסד לביטוח לאומי התאים את הנהלים לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בחוזר ביטוח/1373 מיום 19.6.2008, וקבע ש"התשלום שמשולם ע"י המעביד לעובד בגין 'ההודעה המוקדמת' אף אם העובד פוטר לאלתר, יש לראותו כ'שכר עבודה'. לפיכך, המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח כמקובל".

התייחסות לפיצוי כשכר עבודה חלה רק על פיצוי המשולם לפי חוק הודעה מוקדמת. פיצוי שניתן לעובד שעולה על הפיצוי החוקי (לדוגמה: בשל הסכם עבודה אישי המחייב תשלום פיצוי של חודשיים, או בשל הסכם קיבוצי) נחשב לפיצוי כבעבר, ופטור מתשלום דמי ביטוח.

העובד יקבל תלושי שכר בהתאם לתקופה שבעבורה משולם הפיצוי. אם הפיצוי משולם גם בעבור החודש שלאחר החודש שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, אזי יש למסור לעובד תלוש שכר גם בעד חודש זה, על התשלום היחסי ששולם בשל אי מתן ההודעה המוקדמת. תקופה זו תיחשב לעובד לתקופת אכשרה לגמלאות אף על פי שלא עבד בה בפועל.

תגמולי מילואים - תיקון לחוק הביטוח הלאומי ממארס 2011

ביום 2 במארס 2011 פורסם ברשומות תיקון מספר 127 לחוק הביטוח הלאומי.

לפני התיקון האמור, המעסיק היה אמור לחשב את התגמול ולשלם אותו לעובד במלואו בחודש שבו העובד שירת במילואים. כיום, לאחר התיקון בחוק, המעסיקים אינם חייבים לחשב את התגמול ורשאים להסתמך על החישוב שיערוך בעבורם המוסד לביטוח לאומי. לאחר שיקבלו את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי, עליהם להעביר לעובד את ההפרש במשכורת של החודש שבו קיבלו אותו, כדלקמן:

1.   בחודש השירות במילואים ישולם לעובד השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. תשלום זה נחשב למקדמה על חשבון התגמול המגיע לעובד.

2.   המוסד לביטוח לאומי יעביר למעסיק את התגמול שמגיע לעובד, לאחר שהמעסיק יתבע את התגמול.

3.   המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול. כלומר, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שהועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף 2 לעיל) ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים (בסעיף 1 לעיל).

המחוקק מוסיף ומבהיר שאם העובד עבד במהלך השירות, אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול, וכן סכום שהעובד היה מקבל גם אם נעדר מעבודתו (בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו מקום עבודה).

המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה הקשורה להתחשבנות שבין המעסיק לעובד כדלקמן:

בחישוב ההפרש, אין להביא בחשבון סכום ששולם לעובד עקב עבודתו וסכום שהיה משולם לעובד בין שהיה מוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו, כגון תשלומים בעד ימים כימי המנוחה השבועיים שבהם העובד אינו אמור לעבוד (שישי שבת, חגים) או תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל, כגון תשלום בעבור דמי הבראה, החזקת רכב וכדומה.

דין תגמולי המילואים כדין שכר עבודה כאמור בחוק הביטוח הלאומי, וכך גם דין יתרת התגמול, שעל המעסיק להעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

האחריות לאכיפת החוק בנושא ההתחשבנות האמורה הועברה למשרד התמ"ת לפי חוק הגנת השכר.

התיקון לחוק יחול על תגמול מילואים המגיע לעניין תקופת שירות המילואים שחלה מיום תחילתו של החוק, אף אם החלה ערב תחילתו. החוק פורסם בספר החוקים ביום 2 במארס 2011.

נוסח סעיף 280 החדש בחוק הביטוח הלאומי ממארס 2011:

"העברת תגמול באמצעות מעביד -

(א)  המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276(א), את סכום התגמול המגיע לעובד.

(ב)  המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, 'יתרת התגמול' - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.

(ג)   דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א)".

הבהרות נוספות חשובות לאור התיקון בחוק

1.   על פי תיקון חוק המילואים מאוגוסט 2008, מי שמשרת במילואים כחוק יהיה זכאי לתגמול אף אם הכנסתו לא נפגעה עקב השירות. יש לשלם לעובד הן שכר עבודה והן תגמולי מילואים. אם העובד הוא עובד חודשי, או יומי לפחות 75 ימים ברבע השנה שקדם לשירות, אזי המעסיק חייב לשלם את התגמול. המוסד יחזיר למעסיק את התגמול ששולם לעובד.

2.   סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק להמשיך ולשלם לעובד שיצא למילואים את התשלומים שנהג לשלם לקופת תגמולים או לקופת פנסיה, כאילו לא שירת והמשיך לעבוד. על פי חוות דעת משפטית שהתקבלה במוסד, יש להפריש את אותן הפרשות סוציאליות אשר מופרשות בדרך כלל מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה, ולא מסך כל התגמול לפי חוק המילואים החדש, אשר כפי שידוע לכם גבוה בדרך כלל מהשכר הרגיל (עקב שינוי הנוסחה לחישוב התגמול באוגוסט 2008).

דיווח מרוכז

אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי. יש לפרט את התשלום ולהכניסו בחלק ב' של טופס 126 כרשומה נוספת לעובד, על כל המשתמע מכך. דיווח מרוכז כאמור גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים לעובדים אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר). כתוצאה מכך המוסד לביטוח לאומי אינו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם, ואינו משלם גמלאות בשל הטבות אלה. לאחרונה הבהירה רשות המסים פעם נוספת את ההוראה האמורה.

מילוי טופס 101 וטופס 103

יש לבקש מכל עובד למלא טופס 101 מיד עם תחילת העבודה, ולצרף צילום של תעודת הזהות שלו. טופס 103 ממלא מי שחל עליו צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בייחוד אם זה מקום עבודתו היחיד כ"שכיר".

יש להקפיד לדרוש דיווח מעודכן מדי שנה.

כפי שיובהר בהמשך לעניין הקביעה אם מעסיקו של העובד הוא עיקרי או משני, חשוב לוודא שהעובד ממלא את הטופס כראוי וחותם עליו.

נושא משרה

נושא משרה בתאגיד הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעסיק לנהל באופן מפורט את שכר העובדים.

הסעיף מפרט את כל המידע שעל המעסיק לפרט בפנקס השכר ובתלוש המשכורת שניתן לעובד. בין היתר: פרטי השכר, תקופת התשלום, מספר ימי עבודה, מספר שעות עבודה, מספר ימי חופשה וימי מחלה, השכר ששולם לפי מרכיביו, הניכויים מן השכר ופרטי הפירעון. הסעיף אינו מבחין בין העובדים, ולכן הפירוטים האמורים יבוצעו גם בעבור משכורות בעלי השליטה.

הסעיף קובע גם את אחריות נושא המשרה בתאגיד, וקובע ענישה למי שלא מקיימים את החוק. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת") מבצע ביקורות. עד 30.4.2009 המעסיק קיבל התראה, והחל מיום 1.5.2009 המעסיקים חשופים לדין פלילי (תשומת לב לבעלי שליטה שעובדים כשכירים בחברה שבבעלותם).

דוגמה לענישה שמטיל משרד התמ"ת פורסמה על ידו ביום 28.6.2011. המשרד הגיש תביעה נגד מעסיק בגין העסקת בנו של המעסיק ביום המנוחה השבועי שלו, בלי שקיבל היתר לכך.

חשיבות הרישום המדויק

כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל, המוסד לביטוח לאומי מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה. זאת, כיוון שהמוסד מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה. ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר, לרבות ימי מחלה, ימי חופשה וחג.

אם מספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (כולל ימי מחלה, חופשה וחג ששולם בעבורם שכר), אזי המוסד לביטוח לאומי עלול לשלם גמלה (לדוגמה: קצבת נכות כללית או דמי אבטלה) שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

לכן, מומלץ להימנע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד שמנהל החשבונות משתף פעולה עם עובד או עם מעסיקו, כדי לזכות בגמלה שלא כדין. מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר, ולשמור מסמכים מאמתים.

במסגרת ההנחיות שפרסם משרד התמ"ת ביום 4.2.2009 לתיקון חוק הגנת השכר צוין במפורש התיקון העקיף בחוק שעות עבודה ומנוחה, שלפיו כאשר מעביד אינו מנהל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטלי, אלקטרוני או מכני, עליו לנהל רישום ידני באופן שוטף ולהחתים את העובד.

הגברת ההרתעה באמצעות ענישה פלילית

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות לשימוש שאינו ראוי בכספי הביטוח הלאומי. העבריינים מובאים לדין פלילי ונענשים בהתאם לחומרת העבירה. כך, מנהלי חשבונות ואחרים מוצאים את עצמם מעורבים בחשד לעבירות פליליות או בסיוע לביצוע עבירות פליליות בתום לב, מפני שלא הקפידו הקפדה יתרה על נכונות הרישומים במועד ביצועם.

מאז הקמת היחידה הארצית ללוחמה בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל באוקטובר 2004, הורשעו נאשמים רבים בעבירות כלפי הביטוח הלאומי בקבלת דבר במרמה, בניסיון לקבל דבר במרמה, בזיוף ובשימוש במסמך מזויף, והמוסד נערך להעמיד לדין פלילי גם בשל אי תשלום דמי ביטוח לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי הקים יחידה ליצירת קשר עם גורמי האכיפה השונים. מר אמיר קירש הוא מנהל יחידת התיאום.

היחידה האמורה מרכזת את בחינת ההיבט הפלילי בביטוח הלאומי ומלווה את ההליך המשפטי מרגע הגשת התלונה ביחידה הארצית לחקירות כלכליות במשטרה (יאל"כ) ועד למתן גזר הדין.

עם הגשת כתב האישום החשוד מופנה למוסד לביטוח לאומי. עליו להסיר את המחדל ולהשיב את הכספים שקיבל שלא כדין, כדי לקדם הסדר טיעון עמו.

סל הענישה הצפוי למבוטח, לאחר הסרת המחדל:

1.   הרשעה פלילית (גם אם מחייב ערעור לבית המשפט המחוזי).

2.   מחצית מגובה המרמה נתבע ממקבל הגמלה שלא כדין, כקנס לטובת המדינה.

3.   מאסר על תנאי או מאסר בפועל, בהתאם לאופי העבירה.

לעניין אדם שמסייע לקבל גמלה שלא כדין - מדובר בהרשעה פלילית, במאסר על תנאי ובקנס כספי.

להלן דוגמה להחלטה של בית המשפט:

בע"פא 237/08 - יועץ מס הורשע בכך שזייף תלושי שכר רבים בהיקף כספי גדול, ביודעו כי בכוונת הרוכשים לעשות בהם שימוש במרמה (גם הרוכשים הורשעו בדין). הוטל עליו עונש מאסר של 24 חודשים וקנס של 100,000 ש"ח (או עשרה חודשי מאסר כנגדם). גזר הדין ניתן ביום 28.10.2008.

ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי

ביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי מבוצעת בדרך כלל כל שלוש עד חמש שנים. אין הגבלת זמן ואין התיישנות. ואולם, נוהגים לבדוק עד חמש השנים המוקדמות מתוך שבע השנים האחרונות (למעט חריגים). תאגידים המעסיקים יותר מ-20 עובדים נבדקים בשגרה. בעקבות דוח מבקר המדינה נבדקים גם מעסיקים קטנים יותר, לרבות חברות משפחתיות וחברות פרטיות.

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הם כדלקמן: חיוב כל רכיבי השכר בדמי ביטוח (למעט החזרי הוצאת הפטורים ממס, וכן רכיבים פטורים בעת ניתוק יחסי עובד ומעביד), התאמה בין טופס 126 לטופס 102, סיווג עובדים בטור הנכון בטופס 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית, תשלום דמי ביטוח על דיווידנד בחברה פרטית, תיאום דמי ביטוח (ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות נוספות), סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.

ביקורת הניכויים היא המועד שבו אפשר לתבוע החזרים בשל טעויות שנעשו בתשלום דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות, מפני שספרי המעסיק נבדקים. הגשת תביעות להחזר דמי ביטוח לאחר שנערכה ביקורת - כמוה, לדעת המוסד לביטוח לאומי, כערעור על ממצאי הביקורת כולה.

כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המסים, ומגיעים מהמוסד לביטוח לאומי לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר.

הכלל על פי פסק דין "גדות" לעניין הטבות השכר האמורות שלא נזקפו במשכורת: אם הייתה ביקורת ניכויים של רשות המסים על אותן שנים - אזי מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.

עמדת הביטוח הלאומי היא כי שומות ניכויים בלבד מחייבות את הביטוח הלאומי בעת ביקורת. זאת על בסיס פסק דין אמי פרסט שניתן בבית המשפט העליון.

מבקר המדינה בדק בשנת 2006 בין היתר את תחום ביקורת הניכויים במוסד לביטוח לאומי. בעקבות הדוח, פקידי תחום ביקורת הניכויים הונחו לבדוק עם המעסיק אם נעשתה אצלו ביקורת ניכויים של רשות המסים ומתי החלה הביקורת, כיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את המידע מרשות המסים. המוסד לביטוח לאומי מחייב את המעסיקים להצהיר בכתב על קיום שומת ניכויים של רשות המסים. הדוח מחייב את המוסד לביטוח לאומי לנקוט את העונשים שנקבעו בחוק נגד מי שהצהירו הצהרה כוזבת. המעסיקים מתבקשים לצרף להצהרה את העתקי שומות הניכויים לשנים הרלוונטיות.

החל מינואר 2009 המעסיקים נדרשים להעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים של רשות המסים, ואין תשלום קנסות. המעסיקים אינם אמורים לשלם את דמי הביטוח בטרם יקבלו דרישה מן המוסד לביטוח לאומי. כאשר השומות יועברו למוסד לביטוח לאומי ישירות מרשות המסים, המבצע האמור יבוטל.

פרט לשומות הניכויים של רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי דורש לקבל גם דוחות אחרים. להלן דוגמאות לדוחות אלה:

א)   גילומים קיבוציים שדווחו לרשות המסים ולא שולמו בגינם דמי ביטוח (זאת אף על פי שאין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי).

ב)   דיווחים של נאמן על הכנסות שמקורן בהקצאת מניות ואופציות במסלול הפירותי, בהקצאות לאחר הרפורמה במס. לדוגמה: עובד שלא עמד בתנאי המסלול ההוני, ומימש את האופציה או המניה במסלול הפירותי באמצעות הנאמן.

ג)    הכנסות פירותיות שנכללו בשומות סופיות של חברה, ובעל השליטה לא דיווח עליהן למוסד לביטוח לאומי במסגרת הדוח האישי (לדוגמה: דיווידנד בחברה פרטית, דיווידנד בחברה משפחתית, או דיווידנד בחברת בית).

הדרכים לדיווח ולתשלום בטופס 102

החל משנת 2008 הוראות הדיווח בגב טופס 102 חלות על מעסיק בעבור בעלי השליטה בכל מקרה, ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו (מעסיק שיש לו מעל תשעה בעלי שליטה, רושם את תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר), וגם על מעסיק המעסיק עד תשעה עובדים בחודש הדיווח.

הדיווח מתבצע בגב טופס 102, ומבחן מספר העובדים הוא חודשי. בדוח הפרשים יש לדווח בגב הטופס למי שמעסיק עד תשעה עובדים בחודש הדיווח.

טופס 102 (חזית וגב) מועבר למוסד לביטוח לאומי בטופס המקורי או במחשב. אי אפשר להעביר את הטופס בפקס. צילום גב הטופס או פלט מחשב אינם מתקבלים במוסד לביטוח לאומי.

מומלץ להעביר את הטפסים באופן ממוחשב, כדי לחסוך גם את העתקת הנתונים וגם את בעיית חיסיון המידע כאשר הטופס מוגש בדואר.

ניתן לפנות למוקד התמיכה הטלפוני. מספרי הטלפון הם: 02-6463252 ו-02-6463251, בימים א'-ה' בין השעות 17:00-08:00.

מעסיק שלא דיווח על פרטי העובדים בגב הטופס לתקופות קודמות וקיבל הודעה על כך, ימלא את פרטי העובדים בגב הטופס בהודעה שקיבל וימסור את הטופס בבנק או בסניף הביטוח הלאומי או בדואר. ניתן לדווח במרוכז במערכת ייצוג הלקוחות מחודש ינואר 2009. המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל דוחות מתוקנים על פלטים של בתי התוכנה או בפקס.

דוחות 102 שהוגשו ללא גב הטופס נרשמים במוסד לביטוח לאומי כאילו לא הוגשו. כתוצאה מכך נוצרת קביעה, והמעסיק עלול להיתבע לשלם קנסות (ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים).

להלן הבהרות בעניין אופן העברת המידע ישירות לביטוח הלאומי. ההבהרות נכתבו בשיתוף עם אגף גבייה ממעסיקים במוסד לביטוח לאומי.

מערכת ייצוג לקוחות

אפשר לדווח את טופסי 102 באמצעות מערכת "ייצוג הלקוחות" למייצגים המקושרים, ולשלם את דמי הביטוח בפנקס - בבנק או בדואר (בקוד דיווח 12). אפשר לדווח וגם לשלם בעבור מיוצגים שיש להם הרשאה לחיוב החשבון בבנק (לא בהוראת קבע). למיוצגים אלה נדחה מועד הדיווח והתשלום (עד לסכום דמי ביטוח שרשום באתר - בינואר 2011 - סכום של 58,000 ש"ח).

לאחר שידור הקובץ המייצג מקבל משוב על תקינות הדיווחים. הוא יכול לתקן באופן מיידי גם דוחות שגויים וגם פרטי עובדים בלתי מזוהים.

המוסד לביטוח לאומי עורך ימי עיון למייצגים. מידע קיים באתר.

אתר התשלומים באינטרנט

אפשר לדווח את טופסי 102 באמצעות אתר התשלומים של הביטוח הלאומי, אשר הקישור אליו נמצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי www.btl.gov.il.

אפשר לייבא קובץ ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, וכך לחסוך הקלדה של פרטי הדוחות.

פרטים נוספים בנושא זה ניתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי.

תשלום דמי הביטוח

כאשר משתמשים באתר התשלומים או במערכת המייצגים לדיווח בלבד, התשלום מבוצע בבנק, בטופס 102 ריק. בשדה "קוד דיווח" יש למלא קוד "12", ובשדה "תשלום בפועל" יש למלא את סכום התשלום.

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

מבוטח שיש לו הכנסות משני עיסוקים או יותר (לרבות מפנסיה מוקדמת המשולמת לפני גיל פרישה), משלם דמי ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן, אך לא יותר מההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"):

1.   מהכנסותיו כעובד שכיר, המעסיק מנכה את דמי הביטוח.

2.   מהכנסותיו כעובד עצמאי כאשר הוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי, הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

3.   מהכנסות "פסיביות": הכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי (ואינן פטורות מדמי ביטוח על פי החוק או על פי התקנות), הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

4.   מהכנסותיו מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח.

מעסיק עיקרי ומעסיק משני

כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר מספר מקורות הכנסה (כולל גם פנסיה מוקדמת) או שיש לו פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר, יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המשני, ובהתאם נערך ניכוי דמי הביטוח.

כאשר לעובד שכיר ההכנסה הנוספת היא ממשלח יד או שהיא הכנסה פסיבית, אין לערוך תיאום דמי ביטוח במשכורת כיוון שהחישוב נערך בתחום "גבייה מלא שכירים" במוסד לביטוח לאומי. אם ההכנסה מהמשכורת נמוכה מ-60% מן השכר הממוצע במשק - אזי יש לשלוח את התלוש (או התלושים) למחלקת גבייה מלא שכירים בסניף המוסד לביטוח לאומי, כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים.

הכללים המוצגים להלן נכתבו בעזרתה של גברת רותי מור, רכזת בכירה גבייה מעסיקים במוסד לביטוח לאומי.

המעסיק העיקרי לעניין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת חודש". כלומר, אותו מעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד על פי לוח הניכויים של מס הכנסה.

המעסיק המשני הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת נוספת" (המעסיק מנכה משכרו של העובד את שיעור המס המרבי או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה). אם יש יותר משני מעסיקים, אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.

כאשר אין צורך למלא טופס 101, כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: "צו סיווג מבוטחים"), העובד ממלא טופס בל/103 ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ"עובד שכיר" או שיש לנכות דמי ביטוח כמעסיק משני. ברירת המחדל של מעסיק, כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס 103, היא שזה מקום עיסוקו המשני של המבוטח ועליו לנכות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא.

כאשר עובד שכיר מקבל גם פנסיה מוקדמת (כמוסבר להלן), הפנסיה היא ה"מעסיק המשני" לעניין תיאום דמי הביטוח. כלומר, כאשר לעובד יש משכורת ופנסיה מוקדמת, תיאום דמי הביטוח נערך בפנסיה אף על פי שבמס הכנסה התיאום נעשה במשכורת.

תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997 (להלן : "תקנות התיאום")

כל ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח ולהחזר דמי ביטוח למבוטח שלא ערך תיאום, מצויות בתקנות התיאום.

תיאום דמי ביטוח לעובד

המעסיק המשני מנכה דמי ביטוח בשיעור מלא מכל שכרו של העובד, אלא אם העובד המציא למעסיק אישור על ניכוי דמי ביטוח בשיעור שונה (תיאום דמי ביטוח).

האישור על ניכוי בשיעור שונה ניתן בעבור המעסיק המשני (כולל בעבור משלם פנסיה מוקדמת) במקרים הבאים:

א.   כאשר הכנסת העובד אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-60% מן השכר הממוצע במשק.

ב.   כאשר לעובד שכיר יש גם הכנסה מפנסיה מוקדמת, ושכרו נמוך מ-60% מן השכר הממוצע במשק.

ג.    כאשר הכנסתו של העובד (אצל מעסיק אחד או יותר) עולה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

ד.    כאשר לעובד שכיר יש גם הכנסה מפנסיה מוקדמת וסך כל השכר והפנסיה אצלו גבוה מההכנסה המרבית.

ה.   כאשר יש למבוטח שני מקורות הכנסה או יותר שהם פנסיה מוקדמת, ובאחד מהם ההכנסה נמוכה מ-60% מן השכר הממוצע במשק, או סך ההכנסה עולה על הכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

פנסיה מוקדמת (פנסיה המשולמת לפני גיל פרישה)

פנסיה מוקדמת היא פנסיה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיע לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או פרישה חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

אם אדם עובד כשכיר ויש לו גם הכנסות מפנסיה מוקדמת, אזי מקום העבודה שבו הוא עובד שכיר הוא המעסיק העיקרי ומשלם הפנסיה הוא ה"מעסיק המשני", גם אם בעבור מס הכנסה התיאום מבוצע באופן שונה.

אם משולמת פנסיה מוקדמת לגמלאי שהוא גם עובד שכיר, ו/או מקבל פנסיה מוקדמת ממקור נוסף, ו/או גם עצמאי, ו/או בעל הכנסות פסיביות החייבות בתשלום דמי ביטוח, אזי משלם הפנסיה מנכה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח, אלא אם המבוטח המציא למשלם הפנסיה אישור על ניכוי בשיעור שונה.

לעקרת בית שנשואה למבוטח הפטורה מתשלום דמי ביטוח, אין לערוך תיאום. עקרת הבית חייבת להודיע למשלם הפנסיה על כל שינוי שחל במעמדה במוסד לביטוח לאומי. עליה להודיע מיד על התחלת העבודה כשכירה כדי שמשלם הפנסיה ינכה דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת.

הדיווח בטופס 102 על תיאום דמי ביטוח

בטופס 102 המשמש לדיווח חודשי על העובדים, יש חזית וגב.

גב הטופס

בגב הטופס המעסיק ממלא את פרטי העובדים בהתאם לקריטריונים שנקבעו. ככלל, הדיווח הוא על תשעה בעלי שליטה (בחברת מעטים) בכל מקרה, או על כל העובדים אצל מי שמעסיק עד תשעה עובדים כולל בעלי השליטה.

בגב הטופס, ליד שם העובד, מצוין אם הוא עובד בעבודה נוספת.

חזית הטופס

בשורה ג' בחזית הטופס יש לרשום את חלק השכר של העובדים החייב בשיעור מופחת.

בשורה ד' יש לרשום את שכר העובדים העולה על ההכנסה המרבית, כולל ההכנסה הפטורה שניתנה באישור לתיאום דמי ביטוח.

בשורה ה' יש לרשום את מספר העובדים השייכים לטור 1 (עובדים בגיל 18 ועד גיל פרישה) - לא כולל עובדים בעבודה נוספת.

בשורה ה' יש לרשום את חלק השכר החייב בשיעור מופחת למעסיק.

בשורה ו' יש לרשום את שכר העובדים העולה על ההכנסה המרבית, שהמעסיק אינו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו.

מקבלי שכר בעבודה נוספת אינם רשומים בנפרד. ההבדלים בנתוני השכר בין שורה ג' לשורה ה' ובין שורה ד' לשורה ו' יכולים להיות רק אם קיימים עובדים בעבודה נוספת.

תיאום דמי ביטוח מראש

תיאום דמי ביטוח מראש הוא באחריות העובד.

תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת

עובד אצל שני מעסיקים או יותר (כולל מי שמקבל פנסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר), שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק, זכאי לתיאום דמי ביטוח.

העובד מגיש למעסיק המשני, ומקבל הפנסיה מגיש למשלם הפנסיה, נוסף על ההצהרה בטופס 101, הצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644 בעבור תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת באותה שנה (עד סוף חודש דצמבר של שנת המס).

כאשר העובד ממלא טופס בל/644, המעסיק המשני רשאי לערוך את התיאום מחודש ינואר של השנה הנוכחית באותו הטופס.

על פי הצהרות אלה, המעסיק המשני או משלם הפנסיה יזינו בתוכנת השכר את סכום ההכנסה של העובד או של מקבל הפנסיה אצל המעסיק העיקרי, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת. הטופס האמור מחליף את הפנייה למוסד לביטוח לאומי למי שההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק (בשנת 2011 סך של 4,984 ש"ח לחודש).

תיאום דמי ביטוח מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המשני, או מחודש ינואר בשנה הנוכחית. אם לא בוצע תיאום, אזי ההחזר ייעשה רק לאחר שיגיעו נתונים בטופסי 126 שיתקבלו במוסד לביטוח לאומי בסוף השנה הבאה, ולאחר פנייה של העובד באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי (כמוסבר בהמשך).

כאשר המעסיק מזין את ההכנסה מחודש ינואר רטרואקטיבית, נוצרת יתרת זכות. בשלב זה התיאום שנעשה רטרואקטיבית מינואר השנה מדווח בדוח בקוד "47", שהמעסיק ממלא ומוסר לסניף הביטוח הלאומי (או בקוד "7" למעסיק שאושר לכך). הסניף מאשר את יתרת הזכות ואת תנועת הזיכוי.

אישור לתיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת לעובד אצל עד שלושה מעסיקים כולל פנסיה מוקדמת אפשר להפיק באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בשירות "תיאום דמי ביטוח" - "הפקת אישור". מספר הטלפון של מוקד התמיכה בנושא זה : 08-6509920. האישור מופק רק לחודש השוטף ולחודש שקדם לו.

בשלב זה, אישור לתיאום כאמור גם למי שעובד אצל יותר משלושה מעסיקים יבוצע באמצעות טופס בל/644 כפי שהוסבר לעיל. בכוונת המוסד לביטוח לאומי לאפשר להנפיק אישור באינטרנט גם למי שעובד אצל עד חמישה מעסיקים.

אם העובד או מקבל הפנסיה אינם מגישים את ההצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי (בל/644) או אישור שהפיקו באינטרנט, אזי על המעסיקים המשניים או על משלמי הפנסיה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא.

דוגמה (שני מעסיקים):

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק העיקרי - 3,000 ש"ח.

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק המשני - 1,000 ש"ח - העובד מצהיר על המשכורת בסך 3,000 ש"ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644.

המעסיק המשני ינכה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק. כלומר, ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המופחת (3.5%).

ללא התיאום האמור המעסיק המשני ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המלא (12%).

המשך הדוגמה למעסיק שלישי (או מעסיק משני שני):

משכורת ברוטו (חייב לביטוח הלאומי) אצל המעסיק השלישי - 500 ש"ח - העובד מצהיר בשני טופסי בל/644 על שתי המשכורות שלו: האחת אצל המעסיק העיקרי בסך 3,000 ש"ח, והשנייה אצל המעסיק המשני בסך 1,000 ש"ח. סך הכול העובד מצהיר על 4,000 ש"ח בטופסי בל/644. המעסיק השלישי (המשני השני) יחייב בשיעור המופחת בסך 500 ש"ח במקום בשיעור המלא.

מועד מילוי טופס בל/644

*     בתחילת כל שנת מס (אם ההצהרה ניתנת באיחור אזי אפשר להצהיר מחודש ינואר בשנה הנוכחית, כפי שהוסבר לעיל).

*     לעובד חדש או למקבל פנסיה חדש - מיום תחילת העבודה או תחילת קבלת הפנסיה, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.

*     למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח לתקופה הקרובה - כשיפוג תוקפו של האישור, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.

העובד מתחייב לעדכן את המעסיק המשני אם שכרו אצל המעסיק העיקרי משתנה באופן מהותי.

ביקורת המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפנסיה על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי או משלם הפנסיה, על פי טופס 126 המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפנסיה. לכן המעסיק המשני או משלם הפנסיה אינם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפנסיה, אך הם חייבים לשמור את ההצהרות האמורות.

התנאים שבהם המוסד לביטוח לאומי מנפיק אישורים לתיאום דמי ביטוח

החל מינואר 2011, המוסד לביטוח לאומי מנפיק אישורים רק לעובדים או למקבלי פנסיה שהכנסתם מעל ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח.

במקרים אלה בלבד יש לשלוח טופס בל/753 בצירוף טופס בל/100 בעבור השנה המבוקשת, שכולל פירוט שכר של 12 חודשים מכל מקורות ההכנסה, לאגף גבייה ממעסיקים במשרד הראשי של הביטוח הלאומי. אפשר להעביר את הבקשה גם דרך הסניף שאליו שייך המבוטח על פי כתובת מגוריו.

החזר דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת

כאשר לא נערך תיאום דמי ביטוח באופן שוטף, המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר.

בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכנסה בשיעור של עד 60% מן השכר הממוצע במשק (עד שנת 2005 השיעור המופחת היה עד 50% מן השכר הממוצע במשק) יש להזמין מהמוסד לביטוח לאומי, באמצעות האינטרנט בלבד. ההחזר מתבצע באמצעות טופסי 126 שקיימים במוסד לביטוח לאומי.

החזר דמי ביטוח בעבור שנת 2010 מומלץ לבקש החל מחודש אוקטובר 2011 ואילך.

יש לעקוב אחר ההוראות באתר האינטרנט.

כאשר קיימת בקשה באינטרנט וחסר טופס 126, המוסד לביטוח לאומי שולח למבוטח הודעה שחסר טופס 126 (או טופס 106). המבוטח אמור לשלוח הטפסים החסרים לכתובת הרשומה בהודעה. עם קליטת הטופס, חישוב ההחזר יתבצע אוטומטית ואין צורך לשלוח בקשה נוספת.

"בקשת החזר" באתר האינטרנט בשיעור המופחת מתבצעת:

1.   למי שעובד כשכיר בכמה מקומות עבודה ו/או לעובד שכיר שמקבל גם פנסיה מוקדמת, כאמור לעיל.

2.   לעובד שכיר בכמה מקומות עבודה שהוא גם עצמאי ו/או יש לו גם הכנסות פסיביות, למעט פנסיה מוקדמת.

החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית ששולמו ביתר בשל תיאום שלא נערך מראש, מבוצע בסניפי המוסד לביטוח לאומי בתחום גבייה ממעסיקים (רצוי בטופס בל/752), כפי שהתבצע עד כה.

יש לבקש מהמעסיק טופס בל/100 לצורך החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מעל ההכנסה המרבית. הטופס כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כאשר "תשלומים נוספים" מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.

את הטופס (בל/100) יש לבקש מהמעסיק או ממשלם הפנסיה. אפשר לראות את דוגמת הטופס באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. תוכנות השכר מפיקות את הטופס בהתאם להוראות שקיבלו מן המוסד לביטוח לאומי, עד שבע שנים רטרואקטיבית.

המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל טופס בל/100 אשר ממולא בכתב יד, אלא רק טופס מודפס וחתום על ידי המעסיק.

התיישנות של החזר דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח ניתן שבע שנים לאחור. המוסד לביטוח לאומי מפרש באופן זה את תקנה 6 לתקנות התיאום.

החזר דמי ביטוח בשל פנסיה מוקדמת למי שהכנסתו נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק ניתן מחודש פברואר 2004. זאת מכיוון שעד חודש ינואר 2004 נוכו דמי ביטוח בשיעור אחיד ממחצית הפנסיה המוקדמת (לא היה שיעור מופחת).

פנסיה מוקדמת

"פנסיה מוקדמת" (כולל תקבול בשל אובדן כושר עבודה) כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי נחשבת "מעסיק משני", אף על פי שבמס הכנסה הפנסיה המוקדמת נחשבת למעסיק עיקרי לעניין תיאום מס. לכן, כאשר יש לעובד משכורת וגם הכנסה מפנסיה מוקדמת, עליו לבקש מהמעסיק לנהוג כלפיו כמעסיק עיקרי לעניין דמי הביטוח.

אם מקבל הפנסיה דיווח בטופס 101 שהוא עובד שכיר, אזי על משלם הפנסיה לנכות מהפנסיה המוקדמת את השיעור המלא בלבד, אלא אם קיבל אישור מן המוסד לביטוח לאומי או מהאינטרנט על ניכוי בשיעור שונה, או שהמבוטח מילא טופס בל/644 (לעניין השיעור המופחת בלבד). מבוטח שניכו ממנו דמי ביטוח ביתר, מבקש החזר דמי ביטוח.

מבוטח שהוא עובד שכיר במקום אחד או יותר וגם מקבל פנסיה מוקדמת, או מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת מכמה מקומות, פונה לקבל החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

עובד עצמאי (או עובד שכיר ועצמאי) ו/או מי שיש לו הכנסות פסיביות שיש לו גם פנסיה מוקדמת, פונה לתחום גבייה ממעסיקים בסניף המוסד לביטוח לאומי שאליו הוא שייך לפי כתובת המגורים, כדי לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מהפנסיה המוקדמת.

החזר דמי ביטוח כתוצאה מטעות של מעסיק

כאשר מעסיק טועה בחישוב דמי הביטוח, עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע את החזר דמי הביטוח הלאומי ששילם (חלק המעביד) וגם את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות. את חלקו של העובד הוא מעביר לעובד. בשלב זה בשנת 2011, יש לערוך דוחות מתוקנים בטופס בל/659 בעבור כל עובד בנפרד.

הגשת בקשה להחזר כאמור מחייבת בחינה של ההיבט הביטוחי של המשכורת, כאמור בפסקי דין בבית הדין הארצי לעבודה. רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר, כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד זכאי להן.

המוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק ולעובדים דמי ביטוח שנוכו מהם ביתר עד שנת 2007, בעת יישום תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.

ההחזר מבוצע לאחר מילוי שאלון קצר על ידי המעסיק, ומאפשר החזר דמי ביטוח משנת 1997 ואילך (גם אם בוצעה ביקורת ניכויים על ידי המוסד לביטוח לאומי באותן שנים) במערכת אוטומטית ממוחשבת.

מדור התשלומים של צה"ל

למוסד לביטוח לאומי יש הסדרים עם מופ"ת - המחלקה לשירותי הפרט, הפרישה והתשלומים של צה"ל (לשעבר מת"ש - מדור התשלומים של צה"ל), לעניין תיאום דמי הביטוח מהפנסיה המוקדמת וגם לעניין החזרי דמי הביטוח שנוכו ביתר.

המוסד לביטוח לאומי הסמיך את מופ"ת לערוך תיאום (כולל להחזיר דמי ביטוח) על פי תקנה 3(3) לתקנות התיאום.

מבוטח שמקבל ממופ"ת פנסיה מוקדמת ויש לו מקום עבודה אחד או פנסיה אחת נוספת, פונה למופ"ת כדי לקבל החזר דמי ביטוח בעבור השנים עד 2010. תיאום דמי ביטוח לשנת 2011 מתבצע במופ"ת כמקובל. למי שיש שני מקומות עבודה או יותר ו/או פנסיה אחת לפחות נוספת על הפנסיה ממופ"ת, מבצע את התיאום (לרבות החזר דמי ביטוח) באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

המבוטחים המפורטים להלן שלהם הכנסה מעל ההכנסה המרבית, פונים לסניף הביטוח הלאומי לפי כתובת המגורים כדי לקבל החזר מעל התקרה.

1.   עצמאי שהכנסתו נמוכה מהתקרה, כעצמאי שמקבל פנסיה מוקדמת ממופ"ת.

2.   עובד שכיר בשני מקומות עבודה או יותר שמקבל פנסיה מוקדמת ממופ"ת.

3.   עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פנסיה מוקדמת ממופ"ת (אלא אם כן בהכנסתו כעובד עצמאי או נוסף על המשכורת, ההכנסה עוברת את התקרה).

חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר

למי שהוא עובד שכיר במקום עבודה אחד והוא גם עובד עצמאי (או שיש לו הכנסות פסיביות החייבות בדמי ביטוח), חישוב דמי הביטוח עד התקרה מבוצע בהפרשי השומה בתיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי. אם נעשתה טעות במשכורת, אזי יש לפנות למוסד לביטוח לאומי כמקובל.

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

החל משנת 2008 בוטל הפטור מדמי הביטוח הלאומי שהיה קבוע בסעיפים 351(א) ו-(ה) לחוק הביטוח הלאומי, באשר להכנסות נוספות שיש למבוטח לתקופה שבעדה מגיעה לו אחת מהגמלאות שבסעיפים לעיל. כלומר, החל מחודש ינואר 2008, מבוטח שמקבל שכר בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי לידה, או דמי פגיעה, או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי - אין לו פטור. המעסיק מנכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד ומעביר למוסד לביטוח לאומי גם את חלקו בדמי הביטוח הלאומי (אם הוא מעסיק עיקרי, אזי הוא מנכה מהעובד דמי ביטוח מופחתים). את הדיווח ואת התשלום יש לבצע בטופס 102.

מעסיק המורשה לשלם דמי פגיעה לעובדיו על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, נוהג כדלקמן:

החל ממשכורת חודש מארס 2008 המעסיק משלם שכר רגיל לעובד בתקופת דמי הפגיעה (שלא יפחת מדמי הפגיעה), מנכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא שכרו של העובד, ומשלם את חלקו בדמי הביטוח הלאומי (חלק המעסיק) על כל השכר.

דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אינם מנוכים מדמי הפגיעה שהמוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק על פי תקנה 22 שלעיל. מי ששילם דמי ביטוח כפולים בחודשים ינואר ופברואר 2008, קיבל החזר מן המוסד לביטוח לאומי.

מבצע להחזר יזום של דמי ביטוח למעסיקים הכלולים בתקנה 22

בבדיקות שערך המוסד לביטוח לאומי, התברר כי מעסיקים מורשים לפי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי שילמו דמי ביטוח לאומי וניכו מהעובדים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בתקופה שבה הם שילמו את דמי הפגיעה לעובד על פי התקנה האמורה. המעסיקים לא פנו למוסד לביטוח לאומי לבקש החזר דמי ביטוח בעבורם ובעבור העובדים.

עד לפני מספר חודשים, המוסד לביטוח לאומי לא החזיר כספים למעסיקים שביקשו לערוך התחשבנות רטרואקטיבית של תקופות ארוכות (בדרך כלל התחשבנות של מספר שנים).

במשך השנים החוקים השתנו וביצוע ההחזר הפך לפעולה מורכבת.

המוסד לביטוח לאומי פיתח מערכת אוטומטית שמבצעת את ההחזר באופן המיטבי החל משנת 1997, בהעברה ישירה לחשבונות הבנק של העובדים ושל המעסיקים תוך כדי חלוקה בין יתרות הזכות שמגיעות לעובדים ולמעסיקים.

על המעסיק למלא את השאלון שקיבל בדואר ולהעבירו אל המוסד לביטוח לאומי. ללא מילוי השאלון לא יתקבל ההחזר. המעסיק מתבקש לא להגיש דוחות מתוקנים בגין החזר דמי הביטוח.

ההחזר מיועד למעסיקים שלא הגישו דוחות מתוקנים בעבור דמי ביטוח שלא נדרשו לשלם, כמפורט להלן:

1.   דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (חלק עובד וחלק מעסיק) ששולמו על סכום דמי הפגיעה שהמעסיק שילם לעובד כדמי מחלה, והוחזרו למעסיק בניכוי דמי הביטוח. כלומר, בתקופת הזכאות לדמי פגיעה שולמו דמי ביטוח כפולים על ידי חלק מהמעסיקים, שהיו פטורים מלכתחילה מדיווח ומתשלום בעבור עובדים בתקופת זכאותם לדמי פגיעה.

מעסיקים אלה היו אמורים להגיש דוחות מתוקנים למוסד לביטוח לאומי, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי אישר את הפגיעה כפגיעה בעבודה.

2.   מעסיקים ששילמו לעובדים שכר שעולה על סכום דמי הפגיעה. על פי סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי, שכר זה היה פטור מתשלום דמי ביטוח עד סוף שנת 2007. כיום המוסד לביטוח לאומי מפרש שהפטור הוא רק מתשלום דמי ביטוח לאומי ולא מתשלום דמי ביטוח בריאות.

לשאלות הבהרה אפשר לפנות למוסד לביטוח לאומי, לגברת יעל סימן טוב בטלפון 02-6709506 ולגברת אני אבבו בטלפון 02-6463505, ובפקס מספר 02-6709455. חוזר בנושא מפורסם באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

הרפורמה במס שינתה את כללי החיוב במס של הכנסות ממימוש מניות ואופציות לעובדים בהקצאות חדשות, שמבוצעות החל מיום 1 בינואר 2003.

בחירה של מסלול מיסוי שיחול על תוכנית ההקצאה - מסלול הכנסת עבודה או מסלול רווח הון - משפיעה על החבות בדמי ביטוח ועל הזכאות לגמלאות בשל הכנסה זו.

המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם הוראות בעניין סיווג ההכנסה של ניירות ערך מתוכניות הקצאה הקודמות לרפורמה במס. להלן שני פסקי דין בעניין הכנסה מאופציות במסגרת סעיף 102 לפקודה, קודם לרפורמה במס:

בפסק דין בנק המזרחי ובנק טפחות נגד המוסד לביטוח לאומי (בל 010133/06, בל 10134/06) מיום 11 במאי 2008 בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נקבעה עמדה לעניין סעיף 102 לפקודה. את בנק המזרחי ובנק טפחות ייצגו עורכי הדין עמנואל גבאי ואליעזר צוקרמן.

כבוד השופט אייל אברהמי קבע חד משמעית כי הכנסת עובדי הבנק מההטבה שניתנה להם במסגרת ההפרטה של הבנק ובמסגרת סעיף 102 לפקודה, בנוסחו לפני הרפורמה במס, "אינה הכנסת עבודה, כי אם רווח הון, הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מועד המיסוי הינו המועד בו מסתיימת תקופת חסימת המניות, היינו תקופת ההפקדה בידי הנאמן".

בבית המשפט העליון ניתן פסק דין (ע"א 6161/05) חגי כץ נגד פ"ש ת"א 3, שקבע את ההלכה כי הרווח שנקבע לעובד ממימוש אופציות ומניות שהוקצו לפני ינואר 2003 לפי סעיף 102 לפקודה - הוא רווח הון.

תביעות שיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ממי שאינו המעסיק

בתביעת שיבוב המוסד לביטוח לאומי תובע את מי שגרם נזק כדי להחזיר לעצמו את התשלום ששילם לנפגע, למעט אם הוא "המעביד" או מבטחו של "המעביד".

לעתים יכול להיווצר קושי להבחין בין הגוף שמעסיק את העובד בפועל (לפי דיני עבודה) לבין הגוף שמשלם לעובד את המשכורת, ובשל כך גוף זה מדווח למוסד לביטוח לאומי ומשלם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי (כאשר המעסיק לפי דיני העבודה משלם בעבור ההעסקה לגוף זה).

חברת קוקה קולה (להלן: "החברה המעסיקה") העסיקה עובד באמצעות חברת כוח אדם. שכרו של העובד כולל העלויות הנלוות שולם לחברת כוח האדם. לעובד האמור אירעה תאונה במהלך עבודתו, שבה נפגע מרכב שבוטח על ידי החברה המעסיקה. הערכאות השונות בפסק הדין רע"א 10453/07 המוסד לביטוח לאומי נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח' דנו בשאלה אם לצורך זכות השיבוב יש לראות בנפגע כמי שהיה עובד של חברת כוח האדם, שאז קמה למוסד לביטוח לאומי זכות לתבוע את חברות הביטוח של החברה המעסיקה (להלן: "המשיבות"); או - אם יש לראות בנפגע עובד של החברה המעסיקה, אזי לא קמה למוסד לביטוח לאומי זכות שיבוב.

בית המשפט העליון קבע כי מעסיקו של אדם לעניין תביעת השיבוב הוא מי שמשלם למוסד לביטוח לאומי את תשלומי דמי הביטוח בעד העובד. כלומר, חברת כוח האדם היא המעסיק לצורך הביטוח הלאומי ולא החברה המעסיקה, ואין כל מניעה מהמוסד לביטוח לאומי לתבוע בתביעת שיבוב את המשיבות, כמי שביטחו בעבור המעסיקה בפועל (קוקה קולה) את הרכב שממנו נפגע המועסק.

כלומר, כאשר חברה מעסיקה עובדים באמצעות חברת כוח אדם - תחת העסקתם כשכירים "ישירים" שלה - הרי במכלול השיקולים הכספיים שהיא עורכת, היא אמורה להביא בחשבון גם חשיפה לתביעת שיבוב מן המוסד לביטוח לאומי, עת קרות מקרה ביטוח דוגמת פגיעה או נכות לעובדי כוח אדם אלו במסגרת עבודתם בפועל אצלה.

מעסיקי עובדים במשק בית

עד חודש יולי 2005 קיבל המוסד לביטוח לאומי גם דיווחים שנעשו בלי שנמסרו פרטים מלאים על עובדי משק בית. כיום, על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי אי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית ללא פרטים מלאים של העובד. יש לבקש מן העובדים את הפרטים המלאים כדי שניתן יהיה לדווח ולשלם את דמי הביטוח.

יש לדווח גם על עובדים תושבי חוץ ולרשום את מספר הדרכון במקום מספר תעודת הזהות.

מומלץ לוודא שלעובד האמור יש אשרת עבודה תקפה לעבוד באותו משק בית (לא מומלץ להעסיק עובד שאינו חוקי, אך מי שמעסיק עובד כאמור חייב לבטח גם אותו במוסד לביטוח לאומי).

יש לזכור שמעסיק שאינו משלם דמי ביטוח בעבור עובד עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה וקנסות, ולעתים אף להיתבע להחזיר גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד. כאשר העובד תובע גמלה אשר ייתכן שלא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית, עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע לעובד לקבל גמלה שלא כדין אם לא דיווח כדין על העובד.

חובת דיווח רבעונית - תיקון חקיקה

החל מהדיווח של חודש יולי 2010, מעסיקי עובדים במשק בית נדרשים לדווח על העובדים פעם ברבעון בעד הרבעון שקדם: ביום 20 ביולי, ביום 20 באוקטובר, ביום 20 בינואר וביום 20 באפריל.

באתר הביטוח הלאומי באינטרנט אפשר לדווח מדי חודש.

הגדרת עובד משק בית

המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות בחודש נובמבר 2008 כדי ליצור אחידות בטיפול במשק בית בין סניפי הביטוח הלאומי. ההוראות מופיעות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק, או בעבודות ניקיון בבניין משותף. נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים, במבוגרים, בקשישים ובסיעודיים.

מדובר בעבודות שבטבען נחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד משק הבית הפרטי ו/או הבניין המשותף, וסיוע לבעל הבית הפרטי ו/או לבני ביתו בניהול משק הבית.

בין היתר נקבעו בהוראות מי שאינם כלולים בין העבודות במשק הבית: הוראה פרטית והנחיית סדנאות, גננים שעיקר עיסוקם בגננות וניקיון ואחזקת עמותות, לרבות בתי כנסת.

להלן העקרונות המצטברים שעל פיהם נחשב מבוטח לעובד במשק בית, על פי הפרסום של המוסד לביטוח לאומי:

1.   המעסיק הוא אדם פרטי (או ועד בית) והעבודה אינה לצורך עסקו או משלח ידו.

2.   העבודה נחוצה וחיונית, ואילולא היו מעסיקים את העובד אזי היו מעסיקים עובד אחר במקומו.

3.   לעובד משולם שכר ריאלי (ולא סמלי) והוא אינו עובד בהתנדבות ו/או ללא שכר.

4.   העובד במשק הבית אינו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בני המשפחה ו/או בין חברים.

5.   העבודה שמבוצעת נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה, במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד למעבידו.

6.   עיקר העבודה נעשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה ו/או ימי עבודה קבועים.

7.   העובד במשק הבית מחויב לבצע את העבודה באופן אישי.

8.   העובד במשק הבית אינו מעסיק עובדים בביצוע העבודה.

9.   היקף העבודה ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה.

הרשימה שלהלן אשר מופיעה באתר הביטוח הלאומי באינטרנט היא רשימה סגורה, ויש לפעול לפיה בכל מקרה של ספק אם העובד עצמאי או עובד שכיר במשק הבית. לדוגמה, הזמנת עבודת סיוד בבית אינה כלולה בין העבודות המוגדרת כעבודות במשק הבית.

להלן סוגי העבודות במשק הבית המוכרות בעבור הדיווח למוסד לביטוח לאומי:

	סוג העבודה	תנאי עבודה	הסבר
1.	עבודות ניקיון	העבודה מתבצעת בבית הפרטי ובחצרות הבית הפרטי. מדובר בעבודות ניקיון לרבות בישול, גיהוץ, קיפול כביסה וכדומה.	העבודה מתבצעת על ידי העובד עצמו, והוא אינו מעסיק עובדים מטעמו.
2.	טיפול, השגחה ושירותי שמרטפות	עיקר העבודה לא מתבצע בבית המטפל.	סעיף זה מתייחס לטיפול בילדים, בקשישים ובחולים הזקוקים להשגחה. במסגרת זו ייכללו גם מצבים זמניים שבהם הטיפול מתבצע מחוץ לבית כגון: בתי אבות, בית חולים וכדומה.
3.	עבודות ניקיון וחצרנות בבתים משותפים	העבודות מתבצעות ברכוש המשותף ולא ברכוש הפרטי, ומבצע העבודה אינו מעסיק עובדים.	מתייחס למעסיק שהוא ועד בית.
4.	נהג פרטי	ההסעה אינה מתבצעת בכלי הרכב של הנהג הפרטי, והנהג לא נשלח מטעם חברה ו/או מעסיק אחר.
5.	שומר	בכל תנאי ההעסקה, ובלבד שלא נשלח לעבודה מטעם חברה.
6.	מטפל שנשלח על ידי חברה פרטית ומועסק על ידי המטופל מעבר לשעות שנקבעו על ידי החברה		בתחום הסיעוד.
7.	העסקה משותפת על ידי קבוצת הורים בשמירה על ילדים	גם אם ההעסקה מחוץ לבית.	על קבוצת ההורים המעסיקה לצרף מכתב שבו הם מציינים מי נבחר לשמש כמעסיק ועל מי תחול חובת הדיווח והתשלום.

צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק החל מיום 1.1.2008

בצו ההרחבה לביטוח הפנסיוני נקבעו העובדים שהצו חל עליהם, לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על פי חוק או הסכם כלשהו. בדרך כלל עובדי משק בית נמנים על עובדים אלו, ולכן צו ההרחבה חל עליהם ויש להפקיד בעבורם לקרן פנסיה או לתוכנית ביטוח מנהלים.

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

מחודש פברואר 2004 חלה חובה על כל משלמי הפנסיה, לרבות חברות הביטוח, לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הפנסיה המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או אובדן כושר עבודה מלא או חלקי, אם הקצבה נכללת בהגדרת "פנסיה" שבסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי.

"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

חברות הביטוח אינן חייבות בניכוי במקור של דמי ביטוח מתשלומים המשולמים בגין פוליסות, שבמקורן אינן מכוח יחסי עובד ומעביד. במקרים אלה, ההכנסה מפוליסת אובדן הכושר תחויב בדמי ביטוח על ידי המבוטח.

להלן מפורטים המקרים שבהם משלם הפנסיה פטור מלנכות דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת:

1.   גמלאים שהגיעו ל"גיל הפרישה" על פי החוק (הכוונה לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004).

2.   פנסיה לשאיריו של גמלאי (כגון אלמן/ה וילדים).

3.   מבוטח שפרש לגמלאות ב-2 לחודש ואילך - לא ינוכו ממנו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהפנסיה באותו החודש, אלא רק מהחודש שלאחריו ואילך.

4.   המוסד לביטוח לאומי רואה במענק שנים עודפות בפנסיה כהכנסה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

5.   עקרת בית (לרבות ידועה בציבור) שאינה עובדת - משלם הפנסיה מקבל הצהרה בכתב מ"עקרת הבית" בתחילת כל שנת כספים על מעמדה כאמור. בגוף ההצהרה עליה להתחייב להודיע למשלם הפנסיה אם וכאשר תתחיל לעבוד כעובדת שכירה או כ"עובדת עצמאית", או על כל שינוי שיחול במעמדה האישי.

אישה נשואה היא "עקרת בית" על פי חוק הביטוח הלאומי אם אינה עובדת מחוץ למשק ביתה כעובדת שכירה או כ"עובדת עצמאית", ובעלה (או בן זוגה) מבוטח לפי פרק י"א לחוק (מבוטח לזקנה). "עקרת הבית" פטורה מתשלום דמי ביטוח גם אם טרם הגיעה ל"גיל פרישה" על פי החוק.

משלם הפנסיה מנכה דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת כאשר המבוטחת אינה כלולה בהגדרה לעיל ואינה "עקרת בית", לדוגמה: אם היא עובדת שכירה.

6.   כאשר הגמלאי אינו תושב ישראל, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

7.   אלמנה המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי בישראל.

8.   מבוטח נכה המקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת נכות כללית זמנית מלאה לתקופה של שנה לפחות, או קצבת נכות כללית מלאה יציבה, או קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות.

9.   מבוטחת ברשות (שעדיין מבוטחת אף על פי שהזכות לביטוח ברשות בוטלה).

הדיווח למוסד לביטוח לאומי

החל מפברואר 2010, משלמי הפנסיה חייבים לפרט למוסד לביטוח לאומי פעם ברבעון באופן ממוכן בלבד את שמות מקבלי הפנסיה. נוסף על דוחות אלה מוגש טופס 126 פעם בשנה. יש להמשיך ולדווח מדי חודש דיווח חודשי כמקובל.

כספי פיצויים שהתקבלו בגין מלחמה

הנחיה של מנהל אגף הביטוח והבריאות מר דני אלקיים מיום 1.8.2007, מפרטת את אופן חיוב דמי הביטוח של תשלום שניתן למבוטחים אשר הכנסתם נפגעה עקב מלחמת לבנון השנייה, ואשר המדינה שילמה להם הכנסות שהיו מקבלים לכאורה אלמלא המלחמה בצפון. ההנחה היא שהוראות אלה תקפות במצבים דומים. ההנחיה היא כדלקמן:

1.   אם הפיצוי התקבל בשומה כהכנסה ממשלח יד כעובד עצמאי, אזי יש לראות בפיצוי הכנסה ממקור עצמאי.

2.   אם הפיצוי התקבל בשומה כהכנסה פסיבית, בגין השכרת נכסים למשל, אזי יש לראות בפיצוי הכנסה שלא מעבודה.

3.   אם המבוטח יוכיח שהפיצוי הוני, אזי לא יראו בפיצוי הכנסה חייבת בתשלום דמי ביטוח.

הקבלן - כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (בעבודות בנייה)

על פי סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי הותקנו תקנות בדבר חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן-משנה, ובדבר דינו של קבלן שלא קיים את החובה האמורה. תקנות אלו הן תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), התשי"ח-1957.

בהתאם לחקיקה האמורה, קבלן בניין שאינו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבלני-המשנה שהוא מעסיק, מקבל עליו - במודע - את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה. אם קבלן-המשנה מוכיח לקבלן שהוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ומשלם דמי ביטוח על פי החוק והתקנות, אזי אין צורך לדווח על פי סעיף 355 לחוק והתקנות שהותקנו לפי סעיף זה. הדיווח מבוצע בטופס מיוחד שהנפיק המוסד לביטוח לאומי.

בכוונת המוסד לביטוח לאומי להרחיב נוהל זה גם לקבלני משנה בענפים אחרים.

פסק דין - הקבלן הוכר כמעסיק

ביום 21 ביוני 2011 נדונה בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 6664-05) תביעתו של אברהים רבעי (להלן: "המבוטח") נגד המוסד לביטוח לאומי, להכיר בפגיעה מיום 2.8.2004 שבה נפל מפיגום בקומה 7, כתאונת עבודה.

המבוטח טען כי מעסיקו היה מיכאל לסרי (להלן: "הקבלן"), ועל כן המוסד לביטוח לאומי שלח הודעת צד ג' כנגד הקבלן.

הקבלן טען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המבוטח, וכי המעסיק בפועל בזמן התאונה היה קבלן-המשנה בשם אברהים אבו מדיגם, שאליו הקבלן שלח הודעה לצד ד'.

המוסד לביטוח לאומי שלח הודעה לצד ה' כנגד קבלן-המשנה (אברהים אבו מדיגם) למקרה שבית הדין יקבע כי הוא היה מעסיקו של המבוטח, ועל כן הוא זה שחייב בתשלום דמי ביטוח בגין העסקת המבוטח.

בית הדין קבע בדיון קודם כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבוטח לבין הקבלן (מיכאל לסרי), וכי האירוע הוא פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

בדיון הנוכחי התקבלה הודעת צד ג' ששלח המוסד לביטוח לאומי כנגד הקבלן, ונדחו הודעות צד ד' שהגיש הקבלן כנגד קבלן-המשנה והודעת צד ה' שהגיש המוסד לביטוח לאומי כנגד קבלן-המשנה.

השלכות מעשיות

דרישה להחזר גמלאות ממעסיק שלא שילם דמי ביטוח כחוק - במקרה זה חל סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, שלפיו המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע ממעסיק שלא נרשם במועד או לא שילם במועד דמי ביטוח בעד עובדיו, ואירע מקרה המזכה בגמלה, את שווי כל הגמלאות בעין ובכסף ששולמו וישולמו בעתיד לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי בקשר לאותו מקרה.

דרישה מהמעסיק לשלם את דמי הביטוח - המוסד לביטוח לאומי יפנה למעסיק לתבוע ממנו את דמי הביטוח שלא שולמו לו (מגולמים), בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות (היבטים פליליים אפשריים אף הם).

הקבלן - כמעסיק קבלן-המשנה - במקרה הנדון בפסק הדין, גם אילו היה נקבע בבית הדין כי קבלן-המשנה (אברהים אבו מדיגם) הוא המעסיק בפועל של המבוטח, כך שלכאורה סעיף 369 לחוק היה חל על קבלן-המשנה ככל הנראה, יכול היה המוסד לביטוח לאומי ליישם את הוראות התקנות מכוח סעיף 355 לחוק ולהחיל על מר מיכאל לסרי (הקבלן) את כל החבויות, לאור העובדה שהקבלן לא הודיע למוסד לביטוח לאומי על העסקת קבלן-משנה.

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית - הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות - רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס על פי הפקודה.

חבות בדמי ביטוח - עד שנת 2007

לעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח, נקבעו הלכות בבית הדין הארצי לעבודה כי בעלי המניות יחויבו בדמי ביטוח בשנת חלוקת הדיווידנד בפועל בלבד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנותיו.

הובהר בביטוח הלאומי שעם קבלת הדיווח כי הדיווידנדים חולקו בפועל, נוצרה הזכות החוקית למוסד לביטוח לאומי לבדוק את החיוב בדמי הביטוח.

הדיווח על דיווידנדים שחולקו בפועל נבחן במסגרת ביקורת הניכויים בחברות המשפחתיות ובחברות הבית. התעלמות מהדיווח האמור עלולה הייתה להיות למעשה אי דיווח על הכנסות החייבות בדמי הביטוח.

ביום 17 במאי 2010 נקבעה הלכה דומה בעניין הכנסות חברת LLC מארצות הברית שיוחסו למבוטח, שהוא החבר היחיד בחברה. כיוון שהתובע לא נהנה מהכנסות החברה בשנים 2003 ו-2004, קבע בית הדין האזורי לעבודה שאין לראות בהן את הכנסותיו לצורך חיובו בדמי ביטוח (אבשלום הורן נגד המוסד לביטוח לאומי, ב"ל 3423/07).

הוספת סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

החל משנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (כולל בחברה משפחתית).

על פי חוזר 1368 מחודש מארס 2008, הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה שקופה, חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה שנה שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיווידנד בפועל כפי שהיה עד 2007. רווחי החברה המשפחתית יחולקו בין בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי ברווחי החברה.

כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה למעט הכנסה הפטורה עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח יהיה 12% על רווחי החברה המשפחתית.

להלן דוגמה מן החוזר:

לחברה משפחתית ארבעה בעלי מניות, ולכל בעל מניה 25% מהרווחים.

רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לבעל מניות אחד לצורך מס הכנסה היו 200,000 ש"ח.

לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכנסה שנתית של 50,000 ש"ח לכל בעל מניות. החיוב בדמי ביטוח בשיעור 12% לכל בעל מניות יהיה כדלהלן:

החלק הפטור בשנת 2008 (25% מהשכר הממוצע במשק) - 22,980 ש"ח לשנה, והחלק החייב - 27,020 ש"ח לשנה.

הערות לחיוב בדמי ביטוח

כפי שניתן לראות בדוגמה שפורסמה בחוזר, ההכנסה החייבת במס כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה תחולק כהכנסה פסיבית בין כל בעלי המניות. המהלך אמור להיות מתואם עם רשות המסים במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה, ואכן בחוק ההתייעלות הכלכלית אושרה העברת המידע הקשור בחברות אלה מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי.

משיחות בעניין חברות בית וחברות משפחתיות עם מר דני אלקיים, מנהל אגף הביטוח והבריאות עד ליום 31 בינואר 2011, עולות ההנחיות הבאות שכאמור טרם הועלו על הכתב:

1.   הכנסות חברה משפחתית המוצגות כיגיעה אישית ומיוחסות לנישום המייצג, יחולקו בין כל בעלי המניות כהכנסה פסיבית.

2.   חשוב להדגיש שכאשר יש עבודה בפועל ומדובר בבעלי מניות בחברה שעובדים בפועל בחברה שבשליטתם כשכירים, הרי החברה חייבת, ככל מעסיק, לנכות דמי ביטוח מבעל השליטה ולהעביר את חלק העובד ואת חלק המעסיק מדי חודש למוסד לביטוח לאומי.

כאשר בעל השליטה הוא "עובד עצמאי" חלים עליו כל הכללים החלים על עובד עצמאי, לרבות רישום במוסד לביטוח לאומי כ"עובד עצמאי" ותשלום מקדמות בהתאם מדי חודש.

3.   בכוונת המוסד לביטוח לאומי להתייחס להכנסות של החברה המשפחתית או של חברת הבית, הכלולות בגדר ההכנסות הפטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי (לדוגמה: ריבית ושכר דירה) ומוצגות בהתאם בדוח השנתי למס הכנסה, כאילו הן הכנסות היחיד. כלומר, הן יהיו פטורות מתשלום דמי ביטוח.

כאמור, טרם פורסמה הודעה רשמית מן המוסד לביטוח לאומי.

4.   קיזוז הפסדים בחברה משפחתית מבוסס על כללי מס ההכנסה. להלן דוגמה:

בשנת 2009 יש למבוטח משכורת בסך 100,000 ש"ח והפסד מחברה משפחתית בסך 100,000 ש"ח. למס הכנסה מדווח "אפס" הכנסה. לעומת זאת, דמי ביטוח הוא ישלם מהמשכורת (ולא יקבל החזר). בשנת 2010 - לחברה המשפחתית יש הכנסה בסך 100,000 ש"ח. ההכנסה בסך 100,000 ש"ח תחויב בדמי ביטוח אף שבשנה קודמת לא קוזז ההפסד לצורך הביטוח הלאומי.

חשוב לשים לב שכאשר מדובר במשכורת של בעל שליטה בחברה, לרבות בחברה משפחתית, בעל השליטה מתנהג כשכיר לכל דבר ועניין.

מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו

כאשר מדובר בחברה בע"מ שבני זוג או אחד מהם בעלי שליטה בה, ובני הזוג מועסקים בחברה כעובדים שכירים, מדובר באישיות משפטית נפרדת והמבחנים לקביעת המעמד הם לפי שלושת המבחנים שנקבעו בפסק דין גרוסקופף.

פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה - עב"ל 20182/97, דב"ע נז/02-182 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף - ניתן באפריל 1999. פסק הדין הוא בבחינת בסיס להחלטות בביטוח הלאומי לעניין מעמד ולעניין סכום ההכנסה המזכה בגמלה.

בית הדין הארצי קובע בפסק דין גרוסקופף את המסקנות שלהלן:

1)   הכלל הוא שאדם המבצע עבודה בעבור חברה הוא "עובד" החברה.

2)   על החריגים לכלל מוטלת חובת ההוכחה לעניין קיום יחסי עובד ומעביד, בין היתר במצבים שבהם קיימת קרבה משפחתית.

בפסק הדין גרוסקופף ערך בית הדין מבחנים, ובעזרתם קבע שהמבוטח שהוא בעל שליטה בחברה היה עובד שכיר. מבחנים אלו הפכו למבחנים מובילים בפסקי הדין בבתי הדין לעבודה, והמוסד לביטוח לאומי משתמש בהם כדי לקבוע את אופן ביטוחם של בעלי השליטה בחברות.

המבחן הראשון - האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.

המבחן השני - האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה, כלומר האם בעל השליטה עובד בחברה בפועל.

המבחן השלישי - האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד":

א.   האם היה לתשלומים אופי של שכר?

ב.   האם יש עירוב נכסים? כלומר, האם נשמרת ההפרדה בין החברה לבין בעלי המניות בנכסים, בחובות ובהכנסות - האם יש הפרדה בפועל בהנהלת החשבונות בין חשבון משכורת לחשבון הלוואה, לחשבון משיכות וכדומה.

מי שעובד בחברה שבבעלותו ומושך כספים כמשכורת בחברה שבשליטתו, חייב למשוך את המשכורת לפי הלכת גרוסקופף. כלומר, לשלם שכר וסוציאליות ולהתנהג כעובד שכיר ולא כבעלים, כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפעילות הזו כמשכורת שמקנה גמלאות.

המוסד לביטוח לאומי מתערב לעתים בקביעת בסיס ההכנסה של בעל השליטה גם כשלא מוגשת תביעה, ומתערב לעתים בקביעת בסיס הגמלה כשמוגשת תביעה לגמלה.

כאשר בעל השליטה מדווח על משכורת כשכיר בחברה בשליטתו ולא משלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי רשאי לשנות את מעמדו לעצמאי. הנחיה זו אושרה ביום 15.8.2010 בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (2725/09).

המועד שבו נבחן בעל השליטה לעניין זכאותו לגמלאות

להבדיל מהעובד העצמאי שמעמדו נבחן בעת פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי, מעמד בעל השליטה השכיר נבחן על פי רוב בעת הגשת תביעה לגמלה. כתוצאה מכך, ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך שנים רבות, וכשיגיש תביעה לגמלה יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח.

לדוגמה: בעלת שליטה נשואה דיווחה כשכירה בחברה עם בעלה. אם יתברר שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד ואין היא נכללת בהגדרת "עובד עצמאי", אזי היא תקבל קצבת זקנה כעקרת בית ולא כמבוטחת שעבדה (לעניין החזר דמי הביטוח ראה לעיל).

כאשר בעל השליטה עובד בפועל בחברה שבבעלותו הוא זכאי לקבל דמי לידה, דמי פגיעה, תגמולי מילואים וכדומה, בין שמתקיימים יחסי עובד ומעביד ובין שהוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי".

לעניין דמי אבטלה, מאז חודש ינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה (סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי), אך לעתים לבני משפחה יש פחות מ-10% ממניות החברה. במקרים אלה כל מקרה נבחן לגופו (פסק דין שביט חיים נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה, ב"ל 1059-09, מיום 3.10.2010).

ככלל, כאשר לכמה בני משפחה יש מניות בחברת מעטים, מחברים את אחוזי המניות של כולם ומחלקים במספר בני המשפחה. אחוז נמוך מ-10% מאפשר לקבל דמי אבטלה, כפוף כמובן לקיום יחסי עובד ומעביד וליתר התנאים המזכים בדמי אבטלה.

מאז התיקון בחוק שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בענף אבטלה ובזכויות בפירוק חברה, בתי הדין כמעט ואינם נדרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה, כלומר המוסד לביטוח לאומי אינו נדרש לזאת. כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק שההכנסה שהיא הבסיס לגמלה מקורה בעבודה, וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת ראויה שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים, ואין שינויי שכר קיצוניים סמוך לפני הגשת התביעה לגמלה.

לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה, פקיד התביעות שולח שאלון לתובע הגמלה לבירור אופי העבודה על פי המבחנים בפסק הדין גרוסקופף (לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה. אי מתן מענה במועד ישלול את הזכאות, והתביעה תידחה).

המוסד לביטוח לאומי ממשיך לחקור ולבדוק כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה, וכאשר המשכורת אינה סדירה או אינה משולמת בפועל לבעל השליטה.

פקיד הביטוח הלאומי בודק בין היתר את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה, או במצב של עזרה משפחתית, או כאשר משולמים תשלומים שאינם כנגד עבודה, או כאשר העבודה אינה חיונית, או כאשר יש שינויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה, או כאשר בעל השליטה אינו מושך את המשכורת בפועל והוא ביתרה גדולה בחברה, או כאשר החברה חייבת דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.

להלן הבהרה מטעם מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי לשעבר, בעניין בעלי השליטה (ההבהרה הוצאה לפני פרסום פסק דין סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי, שנתן לה משנה תוקף):

א.   פסק דין ויפג בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 00376/06:

כאשר מדובר בבעל שליטה - עליו לשלם דמי ביטוח לפי ההכנסה שמדווחת למוסד לביטוח לאומי.

כאשר בוחנים במוסד לביטוח לאומי את ההכנסה לעניין תשלום גמלאות, בוחנים את ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל על ידי בעל השליטה.

בשל הלכה פסוקה שלפיה תכלית חוק הביטוח הלאומי היא לשמור על רמת החיים שהאדם היה רגיל אליה, קובעים את הבסיס לתשלום הגמלה לפי ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל ערב האירוע המזכה בגמלה. כמו כן, בעת בחינת הבסיס לגמלה של מקרים שבהם משיכות השכר לא היו סדירות אך בסופו של דבר נמשך השכר הנקוב בתלוש, תיבחן התאמה בין סך כל ההכנסות שנמשכו על ידי המבוטח בתקופה של 12 חודשים שקדמו לתאריך העילה, לבין ההכנסות שדווחו למוסד לביטוח לאומי (הובהר בעל פה כי בדיקת המשכורת ומשיכתה בפועל על ידי בעל השליטה תיבחן בין היתר גם לפי כרטיס החו"ז).

ב.   המוסד לביטוח לאומי יוציא הנחיה אחידה ושאלון אחיד לסניפים.

בחודש מארס 2009 פרסם המוסד לביטוח לאומי הנחיות אחידות לסניפים בעניין הזכאות לדמי אבטלה. על פי ההנחיות על פקידי המוסד לאסוף נתונים רבים, לרבות מהמעסיקים, באמצעות השאלון האמור, ולנסות להימנע ככל שאפשר משימוש בחקירה.

הובהר בעל פה כי המוסד לביטוח לאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאינו מוסבר סמוך למועד העילה לגמלה.

מעמד אשת בעל השליטה

בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה לעובד. עובד ככלל הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה.

ביום 25.8.2011 התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 22362-11-10) תביעתה של ליטל חגי (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי לידה.

תקציר עובדתי

המבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר שפוטרה ממעסיק אחרון בחודש ספטמבר 2008 ובמקביל ללימודים במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד.

בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה כדי שיימכרו ללקוחות המסעדה.

בתקופה זו לא דווח בעבורה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת.

כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת.

מחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר על סך 3,000 ש"ח לחודש (בתוספת שווי רכב). כן החלה קורס להכנת דברי מאפה לצורך התמקצעות.

הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות, ובהתאם לכך נעשתה העבודה בדרך כלל שלושה-ארבעה ימים בשבוע בבית. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר.

ביום 30.7.2009 ילדה המבוטחת ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה.

לאחר חופשת הלידה שבה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה כך שלא תעבוד יותר מהבית.

תביעתה לדמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד.

בית הדין חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד ומעביד ייבחן בקפידה יתרה כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה, ולשם כך ייבחנו בין השאר קיום תשלום שכר ריאלי וקיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד, בהתאם לתנאי העבודה באותו מקרה.

סדירות העבודה - עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה במובן של שעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות.

שכר - השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (שלושה-ארבעה ימים). השכר שולם בפועל ואין מדובר בהתחשבנות עם הוצאת התלושים.

העסקת עובד אחר במקום המבוטחת - התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.

מקום ביצוע העבודה - לדעת בית הדין, אין זה סביר שהחברה תשקיע בשלב ראשוני את מה שהיא משקיעה היום. השימוש בכלי העבודה הפרטיים אינו בעל משקל כדי לשלול את יחסי העבודה.

מחויבות הדדית - בתחילת הדרך, כניסתה של המבוטחת לעסק הייתה בבחינת תחביב ועזרה משפחתית. משהניסוי הצליח והביקוש גבר, התגברה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחוייבות הדדית". זו דרך טבעית של התפתחות עסקית.

לאור הקביעות העובדתיות לעיל נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד, ותביעת המבוטחת לדמי הלידה נתקבלה.

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

ביום 21 במאי 2007 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין ויפג בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 000376/06), שעניינו בקשה לתקן דיווח על שכר חודשי לבעל שליטה שמשך בפועל שכר נמוך יותר.

החברה המערערת דיווחה על תשלום שכר לבעל השליטה בסך 20,000 ש"ח, אף על פי שבפועל נמשך שכר נמוך יותר. השכר שדווח עליו נקבע מתוך הנחה וציפייה שיאושרו מענקי מחקר ופיתוח על ידי המדען הראשי, ומשלא אושרו המענקים - החברה ביקשה להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע שלא ניתן לעשות כן, שכן השכר שהוצהר עליו וששולמו ממנו דמי ביטוח היה השכר הקובע לעניין גמלאות מחליפות שכר, לו העובד היה זכאי להן במועד הרלוונטי.

כבוד השופט יגאל פליטמן קבע בין היתר, בסעיף 7 בפסק הדין, כדלקמן:

"טענתה העיקרית של המערערת, היא כי אין לגבות דמי ביטוח לאומי משכר אשר לא שולם בפועל. עפ"י טענתה, המשיב גבה כספי שכרו של ד"ר שדה שלא כדין. אין בידי לקבל טענה זו...

בתקופה הנטענת השכר המוסכם היה בסך של 20,000 ש"ח. על פי שכר זה בוטח העובד למשל לעניין פגיעה בעבודה ולעניין דמי אבטלה. לכן על פי שכר זה צריכים היו להשתלם דמי הביטוח ואין המערערים (החברה ובעליה) יכולים להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה המוסכם באופן שיפחית את החיוב בדמי הביטוח לאחר שהתברר שלא קמה זכאות לגמלה בתקופה הרלבנטית".

פסק דין סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי

בעלי השליטה בחברת סגנון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית. החברה פנתה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר. החברה פנתה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח לאומי, שסירב להפחית את השכר.

התובעים פנו לבית הדין האזורי לעבודה - שדחה את התביעה, וערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה אף הוא את התביעה מטעמיו של בית הדין האזורי (פסק דין חברת סגנון הכרך בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ב"ל 003881/05 מיום 11.9.2007, ובבית הדין הארצי לעבודה עב"ל 000748/07 מיום 28.1.2009).

השיקולים לדחיית פסק הדין:

1.   שיקול ביטוחי - לדעת בית הדין, בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה כשמתברר שהזכות לא מומשה.

2.   פירוש חוק הביטוח הלאומי - נקבע בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי שההכנסה היא לפי סעיף 2(2) לפקודה, אך לא נקבע כי ההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה אף על פי שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות המנהליות יהיו אחידות, אלא שכלל זה אינו מוחלט וזוהי רק נקודת המוצא.

יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.

מבחנים בהעסקת בן משפחה

כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם בני משפחה, בית הדין בוחן בקפידה רבה את טיב היחסים.

במקרים של העסקת בני משפחה, יש לדאוג לקיומם של מספר עקרונות מצטברים שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי:

א.   שאכן מתבצעת עבודה בעסק או במפעל.

ב.   שהעבודה מתבצעת באופן סדיר (ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך).

ג.    העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה - הייתה נעשית בידי עובד אחר.

כאמור, הן המוסד לביטוח לאומי והן בתי הדין לעבודה בוחנים בקפידה את טיב היחסים שנוצרו בין הצדדים, אם מדובר ביחסים וולונטריים התנדבותיים או בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. יש לתת את הדעת בין היתר לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכדומה.

הדיווח למוסד לביטוח לאומי מבוצע באופן שוטף, ולעתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה בין הדיווח כפי שהם רואים אותו, לבין המעמד במוסד לביטוח לאומי.

בעניין זה, מעמדם ובסיס השכר הקובע של מבוטחים שכירים נבחנים רק בדיעבד, בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.

כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר, בוחן המוסד לביטוח לאומי את המתאם בין השכר המדווח לבין הפקדת הכספים. במקרה שבו טרם הפסקת העבודה (כדוגמת דמי לידה) הייתה העלאת שכר לעובדת, אזי יש להביא ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר אמיתית, לדוגמה: כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות וכדומה, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין שלהלן:

ביום 21.6.2011 דן בית הדין האזורי בבאר שבע (ב"ל 25055-07-10) בתביעתה של גברת רותם פורת לתשלום דמי לידה, בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם למבוטחת דמי לידה על בסיס שכר נמוך אף על פי שבפועל דווח בעבורה על שכר גבוה יותר.

המבוטחת היא חברת מושב חצבה בערבה משנת 2007. בשנה זו הקימה עסק לגידול דגי נוי במשק השייך לאביה. בהתדיינות משפטית קודמת נפסק כי מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד.

בפברואר 2010 ילדה והגישה תביעה לתשלום דמי לידה על בסיס תלושי שכר מדווחים בסך 8,500 ש"ח לחודש.

דמי הלידה אושרו על בסיס שכר חודשי בסך של 5,000 ש"ח בלבד (ככל הנראה זו הייתה רמת השכר בתקופה הקודמת). לטענת המוסד לביטוח לאומי, המבוטחת לא הוכיחה כי בפועל שולם לה הסכום הנקוב בתלושי השכר, ובשל הקשר המשפחתי הקרוב "אין לראות בתלושי השכר חזות כל ואין מקום לקבוע את זכותה של התובעת לתשלום דמי לידה על יסוד האמור בתלושי השכר בלבד".

לא היה תשלום בהמחאה או בהעברה בנקאית על כל הסכום שבתלושי השכר, אך לטענת המבוטחת, בשל ריחוק מגוריה ממוסד בנקאי משולם לה חלק מהשכר במזומן מאחר שאביה עובד על בסיס מזומן ("כסף במגירה"). כך נעשה גם עם עובד תאילנדי נוסף, לטענתה.

המבוטחת הסבירה כי שכרה עלה באוגוסט 2009 כתוצאה מגידול בעסק, שבא לידי ביטוי בכמות העבודה ובעלייה במכירות. יתרה מכך, בשל הגידול בעסק נעזר אביה בעובד תאילנדי ששכרו החודשי הסתכם בסך כ-6,000 ש"ח לחודש.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המבוטחת, שלפיה תלושי השכר בסך של 8,500 ש"ח משקפים את המציאות כהווייתה בעקבות הגידול בפעילות העסק.

גם בפסק דין יהושוע אוסקין נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה (17.2.2010), התקבל ערעורו של בן המשפחה (עב"ל 701/08) ונקבע שהתקיימו יחסי עובד ומעביד, וגם בפסק דין אמיליה מנשה (עב"ל 9142-09-10 מיום 9.10.2011) הוכח קיומם של יחסי עובד מעביד בעסק לתיווך יהלומים בין הכלה לבין אבי הבעל.

בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו מאוגד כחברה)

תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף. כלומר, כאשר בני הזוג עובדים בעסק משותף, ההכנסה של כל בן זוג שמובאת בחשבון לעניין דמי ביטוח כפופה להכנסה המרבית (סך של 79,750 ש"ח לחודש בשנת 2010 וסך של 73,422 ש"ח לחודש בשנת 2011).

בני זוג המדווחים על הכנסתם על פי תקנה 24 האמורה וההכנסה מחולקת ביניהם, רשאים להצהיר על יחס החלוקה (לפי התקנה) עד ליום 30 באפריל בכל שנה, למעט בעת זכאות לקצבת זקנה.

בעבר היה נהוג שלא לאפשר חלוקת הכנסה בין בני זוג שהם "עובדים עצמאיים" כאשר לבן הזוג יש מקצוע מיוחד (כגון רואה חשבון, עורך דין, שמאי, יועץ מס או רופא), לבת הזוג אין מקצוע זהה, היא עובדת כשכירה אצל בן הזוג ומתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד. בת הזוג נחשבה לעובדת שכירה. כיום ניתן לבקש "יחס חלוקה" גם במקרים אלה לפי תקנה 24.

במקרים שבהם שני בני הזוג הם עובדים עצמאיים ללא תלות במקור הכנסתם, תקנה 24 האמורה אינה חלה עליהם.

חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה, ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או על פי אופן תשלום המס.

חשוב לשים לב שחלוקת הכנסה בין בני הזוג על פי תקנה 24 האמורה אפשרית רק אם בת הזוג עונה לכללים של "עובדת עצמאית". כאשר בני זוג מצהירים לצורכי מס שהם מבקשים חלוקה לפי סעיף 66(ה) לפקודה, הם מצהירים לרשות המסים ששעות העבודה של בת הזוג הן 36 שעות בשבוע בממוצע. עולה מכך שבת הזוג עונה להגדרת "עובד עצמאי" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

לבחירת בני הזוג בסעיף 66(ה) לפקודה יש חשיבות רבה לעניין קביעת חבותם בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות:

חישוב נפרד בין בני הזוג - לבת הזוג הכנסה שנתית בסך 40,000 ש"ח בהתאם להצהרתה (הכנסה יחידה), והיא עובדת 11 שעות בממוצע בשבוע. בנסיבות אלו בת הזוג לא תחויב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, מאחר שאינה עונה להגדרת עובד עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי.

ואולם, בת הזוג אינה מבוטחת לענפי ביטוח כגון דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה ועוד.

בחירה בסעיף 66(ה) לפקודה - מכוח הפקודה ולאור העובדה כי בני הזוג נדרשים להצהיר על היקף עבודה בן 36 שעות בשבוע לפחות, תהיה לכך השלכה לעניין חבות דמי הביטוח של בת הזוג, מאחר שעל פי הגדרת עובד עצמאי בחוק הביטוח הלאומי קיימת חובת תשלום דמי ביטוח כעובד עצמאי למבוטח שעובד לפחות 20 שעות בממוצע בשבוע.

במקרה זה, בת הזוג מבוטחת בכל ענפי הביטוח שבהם מבוטח עובד עצמאי: ביטוח נפגעי עבודה, דמי לידה, שמירת היריון ועוד, אם דיווחה למוסד לביטוח לאומי לפני קרות אירוע המזכה בגמלה ושילמה את דמי הביטוח כחוק.

מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה (בעסק שאינו מאוגד כחברה)

אין מניעה חוקית כי אישה תיחשב עובדת שכירה של בעלה (בעסק פרטי). בת זוג נחשבת לשכירה בעסק של בעלה אך ורק אם מתקיימים ביניהם יחסים של עובד ומעביד כהלכתם. המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרות בעניין זה עוד בשנת 1995 באיגרת למעסיקים.

עם זאת, לאור מיעוט המקרים בפסיקה שבהם אישה הוכרה כשכירה של בעלה, אימץ המוסד לביטוח לאומי מספר מבחנים מצטברים שנקבעו בפסיקה, שנבחנים בין יתר המבחנים לקיום יחסי עובד ומעביד (הכללים זהים גם למקרים שבהם בן הזוג מועסק בעסק של אשתו):

1.   שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, שאינו מותנה במצב הכלכלי של העסק ואינו מושפע ממנו. העובדת (האישה) אינה חשופה לסיכון כלכלי.

2.   קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה.

3.   בת הזוג מקבלת שכר ריאלי בתוספת התנאים הסוציאליים, כגון: חופשה, הבראה ותוספת יוקר כמו כל העובדים.

4.   האישה אינה נוהגת מנהג בעלים בעסק, ובעלה הוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה.

באותם מקרים שבהם האישה עובדת בפועל והוגשה תביעה לגמלה, כאשר העובדת שכירה או עובדת עצמאית היא תהיה זכאית לגמלה כפוף לכללים במוסד לביטוח לאומי.

בפסק הדין עליזה בן אלישע (עב"ל 535-09 מיום 15.9.2010) נדחתה תביעה של המבוטחת לדמי לידה משני טעמים עיקריים:

1.   לא הוכח תשלום בפועל של שכר, וסכומו של הדיווח לא השתנה במהלך התקופות השונות.

2.   לא הוכח כי עובד אחר עשה את העבודה בתקופות שבהן נעדרה המבוטחת מעבודתה.

ואולם, בית הדין הארצי ציין כי תקופות העבודה ייבחנו לגופן על סמך הנסיבות של כל תביעה (כלומר ייתכן שבלידות הבאות המבוטחת תוכר כעובדת שכירה של הבעל).

כאמור, חוק הביטוח הלאומי מאפשר מצב שבו אישה תהיה שכירה אצל בעלה, אולם כדי שהדבר יתאפשר צריכים להתקיים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. דיווח טכני על האישה כשכירה כאשר היא מתנהגת כעצמאית לכל דבר, אינו יכול "להכשיר" את המעמד כ"שכיר" כשלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, שכן שינוי במעמד האישה מעובדת עצמאית לעובדת שכירה שלא על פי דיני עבודה בשל תכנוני מס, טומן בחובו הוספת זכויות ביטוחיות למי שאינו מבוטח בהן, כגון ביטוח בענף אבטלה ובענף פשיטות רגל.

אשר על כן, המוסד לביטוח לאומי מקפיד על בחינת מעמדה של אישה המדווחת כשכירה של בעלה, כדי שלא תוכל ליהנות מזכויות אשר אינן מגיעות לה.

המוסד לביטוח לאומי אינו מאשר שינוי עיסוק ממבוטחת ביחס חלוקה עם בעלה, לעובדת שכירה.

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

אדם שמועסק על ידי בן משפחה שלא באופן סדיר (יותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה נחוצה וחיונית), שככל הנראה לא היה מועסק במקומו עובד אחר בשכר, אינו נחשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי. מכאן, אין מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר, שכן העובד לא ייהנה מגמלאות הביטוח הלאומי ולא יוחזרו למעביד ולעובד דמי הביטוח, אלא לפי כללים חדשים שפורסמו בחוזר הביטוח הלאומי שמובהר להלן.

ביום 21 באוגוסט 2007 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר המפרט את הכללים בהחזר דמי ביטוח במצבים מסוימים.

העיקרון המנחה בגיבוש הכללים הוא שהכנסה אשר דווחה כהכנסת עבודה של בן המשפחה שלא הוכר כשכיר - היא הכנסה חייבת של המעביד, שכן היא הוכרה כהוצאה מוכרת. דמי הביטוח יוחזרו כפוף לאישור מתאים ממס הכנסה כי הוצאות השכר של המעביד הופחתו, כפוף להגשת דוחות מתוקנים במוסד לביטוח לאומי, וכפוף לתקופת ההתיישנות.

התיישנות לעניין החוזר היא תקופה שאינה עולה על שבע שנים רטרואקטיבית מהמועד שבו נדרש המוסד לביטוח לאומי על ידי המעביד להשיב את דמי הביטוח, או מהמועד שבו הודיע המוסד לביטוח לאומי למעביד ו/או למבוטח על זכאותם להחזרי דמי הביטוח, הכול לפי המוקדם.

המוסד לביטוח לאומי העביר הבהרה נוספת לסניפים שההתיישנות האמורה אינה חלה על חובות למוסד לביטוח לאומי, אלא על החזרי דמי ביטוח בלבד על פי החוזר.

שינוי מעמד של עובד עצמאי - כאשר מתברר כי בוצעה בפועל עבודה והמבוטח עונה לכללים שנקבעו ל"עובד עצמאי" - משתנה המעמד לעובד עצמאי, בדרך כלל לא רטרואקטיבית.

שינוי מעמד של עובד שכיר - כאשר מבוטח הוא "עובד עצמאי" ומתברר בדיעבד שמתקיימים יחסי עובד ומעביד בפועל בינו לבין מקבל השירות, מבוטל הרישום כעובד עצמאי. דמי הביטוח שמופיעים כיתרת זכות אצל המבוטח מועברים במלואם לתיק הניכויים של המעביד.

פסק דין בדרי

בפסק הדין יחזקאל בדרי נגד המוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין האזורי בפתח תקווה (ב"ל 007486/06 מיום 15.6.2008) כי המוסד לביטוח לאומי נהג בהתאם למדיניות הנוהגת שעה שההכנסה שדווחה כהכנסת עבודה של התובע יוחסה למעסיק, ומשכך התובע אינו זכאי לקבל את דמי הביטוח (חלק מעסיק) חזרה מהנתבע, ואילו בנוגע לחלק העובד, על המעסיק להחזירו ישירות לתובע.

התביעה להחזר דמי הביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק) נדחתה, והמוסד לביטוח לאומי קיבל גיבוי לחוזר האמור.

הובהר בעל פה כי על פי הבנת המוסד את פסק הדין, העובד והמעביד לא יקבלו את חלקם בדמי הביטוח בחזרה, גם אם החברה תמציא אישור מרשות המסים שהוצאות השכר הופחתו כי המשכורת ששולמה כביכול לתובע, שייכת לאחיו "המעסיק".

הגשת תביעות לבית הדין לעבודה

החל מפברואר 2010 אפשר להגיש תובענה לבית הדין לעבודה בענייני ביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע, במקום תוך שישה חודשים. לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה, כולל בתובענה של מעביד בשם עובד או התלוי בו, למעט בתובענה בנושא זכויות בפירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק, כאמור בפרק י"ח לחוק הביטוח הלאומי.

ניתן להגיש תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין לעבודה לכל המוקדם בתום 30 יום מהיום שבו הוגשה התביעה למוסד, זולת אם נתן המוסד החלטה בתביעה לפני מועד זה.

התיקון נועד להתאים את התקנות למצב ששרר בפועל, שעל פיו בית הדין קיבל תובענה גם לאחר שחלפו שישה חודשים.

בתנאים מסוימים ניתן סיוע משפטי באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי.

מבוטח השוהה בחו"ל

בעקבות הרפורמה במס בשנת 2003 נקבע בסעיף 2 רישה לפקודה כי הכנסות של תושבי ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, חייבות במס.

בנושא זה חופף בסיס המס לעניין מס הכנסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח לאומי. כלומר, כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח. החיוב בדמי הביטוח נעשה על פי כללי החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, לפי המעמד הביטוחי של המבוטח באותו מועד.

החיוב האמור חל גם כאשר התושב נמצא בחו"ל.

הגדרת תושבות

תושב ישראל שיוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" ויציאתו לחו"ל זמנית. בדרך כלל המוסד ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה, משרד הקליטה וכדומה.

אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות.

בני משפחה (בני זוג וילדים עד גיל 18) השוהים עם המבוטח בחו"ל, ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם נחשבים תושבי ישראל, מכוח המבוטח כתושב ישראל.

פסק דין

ביום 30.6.2011 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2311-09) בעניין אזברגה רמזי (להלן: "המבוטח") להחזר דמי ביטוח ששולמו על ידו בשנת 2008 בעד השנים 2007-2000, בטענה שבתקופה האמורה לא היה תושב ישראל.

המבוטח שהה בהונגריה בשנים 2007-2000 לרגל לימודי רפואה. בחודש ספטמבר 2004 שלח לו המוסד לביטוח לאומי מכתב וקבע כי אינו תושב ישראל מיום 3.8.2000, בהיעדר תגובת המבוטח באשר למטרת נסיעתו לחו"ל.

משחזר המבוטח לארץ, התברר לו כי כדי לקבל שירותי בריאות עליו לשלם את חובות העבר ולשהות בארץ במשך תקופת המתנה. לטענתו, לאחר הדרכת עובד במוסד לביטוח לאומי מילא שאלון ולפיו מרכז חייו היה כל העת בישראל.

המבוטח חויב בתשלום דמי ביטוח ושילם את דרישת התשלום. לאחר מכן התברר כי אילו טען אחרת, לא היה מחויב בדמי ביטוח כלל. ואכן המבוטח טען כי לא היה בכוונתו לשוב ארצה, וכ"ראיה" - לאחר סיום לימודיו שהה ארבעה חודשים בנורווגיה. רק בשלב מאוחר יותר שינה דעתו וחזר לישראל.

המוסד לביטוח לאומי טען כי לאור פניית המבוטח ומילוי שאלון התושבות שלפיו צוין כי מטרת השהייה בחו"ל הייתה לימודים, נקבע כי המבוטח היה תושב כל העת.

בית הדין קבע כי משאין מחלוקת כי מטרת הנסיעה לחו"ל הייתה לימודים, הרי על אף פרק הזמן הארוך שבו נמשכו הלימודים נותר התובע תושב הארץ, ולפיכך חויב בדין בדמי ביטוח.

שלילת תושבות

פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש, בכל עת, את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה. על פי הנהוג כיום במוסד לביטוח לאומי, תשלומים ששולמו למוסד לביטוח לאומי בעבור התקופה שמעבר לחמש שנות שהייה בחו"ל, מוחזרים צמודים למדד. זאת כיוון שמי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואינו עובד בישראל, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל).

רציפות הביטוח בישראל

כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל - דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. בתנאים מסוימים ניתן לראות גם עובדים שנשלחים מישראל לעבוד בחברות בנות בחו"ל שכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם לחו"ל.

המבוטח ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן הם זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי (למשל, המשך תשלום קצבאות ילדים), כפוף לכך שיפנו לביטוח הלאומי טרם צאתם מהארץ. לעניין זכויות אלו, התקופה המרבית היא חמש שנים. עם זאת, ניתן לקבל אישור מיוחד להארכת התקופה מפעם לפעם, גם אם השהייה בחו"ל נמשכת יותר מחמש שנים.

עובד עצמאי בחו"ל - מדווח לביטוח הלאומי על עצמו, והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח מוטלת עליו. יש להבחין בין עובד עצמאי אשר מנהל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין המבוטח בארץ כעובד עצמאי, ובין מצב שבו כל עסקיו והכנסותיו בחו"ל.

במקרה הראשון הוא ימשיך להיות מבוטח כעובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל, והכנסותיו יחויבו בדמי ביטוח כמקור הכנסה של "עובד עצמאי". אדם ששוהה ברציפות בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל, ביטוחו לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי מוגבל בדרך כלל לשנה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד. במקרה השני יסווגו ההכנסות כפסיביות ויחויבו בהתאם בדמי ביטוח.

תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי (לא כעובד של חברה ישראלית ולא כ"עובד עצמאי") - חייב לשלם דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות בעד עצמו כל עוד הוא נחשב ל"תושב ישראל השוהה בחו"ל", כמו מבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי על פי הכנסתו החייבת בדמי ביטוח ועל פי הכללים הנהוגים בארץ.

אם אין למבוטח הכנסות אזי הוא משלם דמי ביטוח מינימליים. אם מתברר שיש למבוטח הכנסות שלא שולמו בגינן דמי ביטוח, אזי הוא יחויב בהפרשים (אם המבוטח נמצא במדינה החתומה עם ישראל על אמנה המסדירה מניעת כפל דמי ביטוח לאומי - כי אז הוא ישלם רק דמי ביטוח בריאות).

תושב ישראל שנותן שירותים בחו"ל לחברות זרות, ומקבל את שכרו כבעל שליטה מחברה שהקים בישראל למטרה זו בלבד - דומה לעצמאי שנותן שירות רק בחו"ל, ולעובד "שכיר רגיל" שעובד בחברה זרה בחו"ל שהכנסותיו בארץ מחויבות בדמי ביטוח כהכנסות פסיביות.

בת זוג - כאשר בת הזוג אינה עובדת, היא פטורה בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח. בן הזוג של עובדת בחו"ל שיוצא עמה לחו"ל חייב בדמי ביטוח בעד עצמו. גם מבוטחת בחופשה ללא תשלום חייבת בכל מקרה בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה.

כאשר בת הזוג עובדת בחו"ל, מעמדה בביטוח הלאומי נבחן באופן עצמאי בהתאם לעבודה שהיא מבצעת בחו"ל. לדוגמה: אם היא עובדת בנציגות רשמית של מדינת ישראל, אזי מעמדה יהיה כשל עובדת ישראלית.

מבוטח בשנת שבתון - מעמדו בביטוח הלאומי כשל עובד שכיר, שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו לפחות לפי שכר המינימום במשק. השבתון בחו"ל נמשך בדרך כלל שנה ונועד לעבודת מחקר או להשתלמות מדעית, כפוף לאישור ועדת החופשות של המוסד שבו מועסק המבוטח.

מורה בשנת השתלמות - כאשר ההשתלמות היא בחו"ל, המעסיק מדווח בחודשיים הראשונים לביטוח הלאומי כמקובל בחל"ת. חובת הדיווח ותשלום דמי הביטוח מוטלת על המורה בעבור יתרת התקופה.

עובד מקומי ישראלי (עמ"י) - אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמני, שהתקבל לעבודה על ידי נציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי ומועסק באורח זמני על פי חוזה מיוחד. חלים עליו חוקי העבודה הישראליים והוא נחשב לעובד שכיר בישראל. הביטוח הלאומי מתייחס לעמ"י כעובד שכיר בישראל כל עוד הוא נחשב במוסד לביטוח לאומי לתושב ישראל.

חוזרי הביטוח הלאומי הקשורים להכנסות מחו"ל

המוסד לביטוח לאומי מפרט באמצעות טבלה את כללי החיוב בדמי ביטוח. לכל עיסוק בחו"ל הטבלה מפרטת שלוש אפשרויות של עיסוקים בארץ בו זמנית, ואת ההתייחסות להכנסה בחו"ל במוסד לביטוח לאומי.

החוזר אינו עוסק במבוטחים המשלמים דמי ביטוח לאומי במדינות שעמן חתומה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי.

מפאת חשיבות העניין, מוצגת להלן הטבלה שפורסמה בחוזר הביטוח הלאומי 153/2004 בחודש יולי 2004, בעניין ההכנסות בחו"ל.

יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה כאשר מתקבלת הכנסה שמקורה בחו"ל.

מעמד המבוטח (1)			התייחסות להכנסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס (2)
	בחו"ל	בארץ	גבייה	גמלאות	הערות	שינוי חקיקה
א.	שכיר -	שכיר	רגיל	רגיל	עפ"י סעיף	אין
	מעביד	עצמאי	רגיל	רגיל	76 לחוק
	ישראלי	לעל"ע (3)	רגיל	רגיל
ב.	שכיר -	שכיר	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע		אין
	מעביד זר	עצמאי	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע
		לעל"ע	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע
ג.	עצמאי	שכיר	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע		אין
		עצמאי	רגיל	זכאות מוגבלת	על פי תקנה - ביטוח מפגיעה בעבודה-עובדים עצמאיים (תקנה 2)(4)
		לעל"ע	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע
ד.	הכנסה	שכיר	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע		אין
	שלא מעבודה	עצמאי	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע
		לעל"ע	הכנסה שלא מעבודה	לעל"ע

הערות הכותבת לטבלה לעיל

(1)  הכוונה למעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי, בו זמנית בחו"ל ובארץ, כל עוד המבוטח הוא תושב ישראל על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי (בלי להתייחס לאמנות בינלאומיות לביטחון סוציאלי).

(2)  הטבלה מפרטת רק את ההתייחסות להכנסות מחו"ל, על פי מעמדו של המבוטח בחו"ל. אין התייחסות להכנסות בארץ אם קיימות הכנסות כאלה נוסף על כך.

(3)  לעל"ע = לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי = מבוטח שאינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי, שאין לו הכנסות או שיש לו הכנסות שאינן מעבודה.

(4)  הכוונה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), התשי"ז-1957. תקנה 2 לתקנות אלה מפרטת את תנאי הזכאות לגמלה לעובד עצמאי, כאשר הפגיעה אירעה בחו"ל.

הבהרות לחוזר מיולי 2004 - הכנסות מעבודה כשכיר בחו"ל

ביום 2 בספטמבר 2009 פורסמה הרחבה לחוזר מיולי 2004. להלן החוזר כלשונו:

"1.  כללי

כזכור לכם, בעקבות הרפורמה שבוצעה במס הכנסה, החל מיום 1/1/2003 כל הכנסותיו של תושב ישראל המופקות בחו"ל חייבות במס הכנסה בישראל, בין אם מדובר בהכנסות מעבודה ובין אם מדובר בהכנסות פסיביות. לצורך זה, ניתנה הגדרה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, למונח "תושב". חשוב לציין שבחינה וקביעה של מעמדו של אדם כתושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי תתבצע לפי הקריטריונים והמבחנים שנקבעו בפסיקה ולא לפי הגדרות שניתנו בחוקים אחרים, ולכן יתכן בהחלט מצב בו לעניין מס הכנסה אדם אינו תושב ישראל בעוד שלעניין חוק הביטוח הלאומי הוא כן תושב.

2.   תושב ישראל המועסק כשכיר אצל מעסיק זר בחו"ל

יתכנו שני מצבים:

-      עובד אצל מעסיק זר במדינת אמנה.

-      עובד אצל מעסיק זר במדינה שאינה מדינת אמנה.

2.1 עובד אצל מעסיק זר במדינת אמנה יש לסווג כבעל הכנסה שלא מעבודה, יחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד ולפי בסיס מינימום.

2.2 עובד אצל מעסיק זר במדינה שאינה מדינת אמנה יסווג כבעל הכנסה שלא מעבודה, יחויב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להכנסתו כפי שהתקבלה בשומת מס הכנסה ולפי השיעורים שנקבעו בחוק. כל עוד לא התקבלה שומה, יחויב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כלא עובד לפי בסיס מינימום.

3.   תושב ישראל המועסק כשכיר בחו"ל אצל מעסיק ישראלי

כאשר מדובר בעובד לפי סעיף 76 הרי שעל מעסיקו הישראלי לשלם ולנכות משכרו את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם לשכרו ולפי השיעורים שחלים על עובד, גם אם לעניין מס הכנסה הוגדר העובד בו מדובר כלא תושב".

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה (מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות).

קצבאות לשוהים בחו"ל

סעיפים 324(א) ו-65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל שנמצא מחוץ לישראל יותר משלושה חודשים, לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי.

על פי חוק ההתייעלות הכלכלית, החל מחודש אוגוסט 2009 קוצרה התקופה משישה חודשים לשלושה חודשים בלבד, מתוך התפיסה שאחריות המדינה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה.

לאור האמור לעיל, מי שזכאי לקצבה ויוצא מישראל, רצוי שיודיע למוסד לביטוח לאומי על יציאתו מישראל.

קצבאות לתושב חוזר ותיק (או עולה חדש)

כאשר תושב חוזר ותיק (או עולה חדש) תובע גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, הוא מתבקש לדווח על הכנסותיו.

חשוב מאד לזכור כי ההכנסות המדווחות כוללות בדרך כלל את ההכנסות לפי סעיף 2 לפקודה, גם אם הכנסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס. אי דיווח על ההכנסות עלול להוביל למצב שבו אדם יקבל גמלה שלא כדין והמוסד לביטוח לאומי ידרוש בחזרה את הגמלה. במקרים חריגים המוסד נוהג לבחון היבטים פליליים.

בתיקון לחוק הביטוח הלאומי מוטלים קנסות כבדים על מי שמעלימים מידע וכתוצאה מכך תובעים גמלאות שלא כדין, החל מיום 1.1.2012.

החזרה לארץ

מי שחוזר לישראל לאחר שהות ארוכה בחו"ל חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי. אם שהה בחו"ל פחות מחמש שנים והוא משלם באופן רצוף דמי ביטוח לביטוח הלאומי, אזי עליו לעדכן את תחום הגבייה בסניף הקרוב למקום מגוריו ולהודיע שחזר לארץ.

אם שהה בחו"ל יותר מחמש שנים אזי הוא יתבקש להצהיר שחזר לישראל למגורי קבע, והפקיד המוסמך בביטוח הלאומי יבחן את תושבותו. לצורך הוכחת רציפות התושבות, על התושב החוזר להמציא למוסד לביטוח לאומי אסמכתאות המעידות על כך ששהותו בחו"ל הייתה ארעית ושמרכז חייו נותר בארץ.

במצב שבו נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחו"ל והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי רק כאשר יוכר במוסד כתושב ישראל (הגדרות "תושב" במשרד הפנים, או "תושב חוזר" במשרד הקליטה, או תושב לעניין הפקודה, לדוגמה - אינן מקנות זכויות בביטוח הלאומי, אך לעתים המוסד מתייחס בהחלטתו לפעולות שעשה האדם מול משרדי הממשלה השונים), וכפוף להוראות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כמוסבר להלן.

כאשר מבוטח הסמוך לגיל פרישה חוזר לארץ לאחר שהות ממושכת בחו"ל, ההחלטה בדבר תושבותו מתארכת בדרך כלל, כדי לבחון את רצינות כוונתו לחזור לישראל ולבחון את ההוכחות שיש בהן כדי להוכיח שחזר להשתקע בישראל. זאת גם אם פדה את תקופת ההמתנה לביטוח בריאות ממלכתי (כמוסבר להלן) תמורת תשלום.

ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ

בשני מצבים נשללות זכויות לקבלת שירותי בריאות מאדם שהיה זכאי להן ונסע לחו"ל. כתוצאה מכך מחויב המבוטח בתקופת המתנה.

במצב המוכר, שלילת תושבות במוסד לביטוח לאומי שוללת זכאות לשירותי בריאות. במצב הפחות מוכר, נשללות הזכויות לשירותי בריאות גם ממי שנמצא בחו"ל וצובר חובות לביטוח הלאומי.

מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, גברת אסתר דומיניסיני, בשיתוף עם עו"ד דני זקן, מנהל אגף ביטוח ובריאות במוסד לביטוח לאומי, הקימו צוות שתפקידו לשפר את השירות לאזרח בנושא האמור.

ביטוח בריאות לתושב ישראל שיצא לחו"ל לשנתיים או יותר

על פי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תושב ישראל שחוזר לארץ לאחר שנעדר ממנה במשך שתי "שנות היעדרות" רצופות או יותר, שבהן לא שילם דמי ביטוח בריאות באופן רציף למוסד לביטוח לאומי בארץ, או שלא היה בתקופה הזו תושב ישראל על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי (גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו), אינו זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים בארץ במשך "תקופת המתנה" הקבועה בחוק.

כלומר, בשני מצבים מבוטח חייב בתקופת המתנה:

1.   תושב ישראל ששהה בחו"ל במשך שתי "שנות היעדרות" רצופות וצבר חוב בדמי ביטוח לתקופה של 12 חודשים לפחות;

2.   מי שנשללה ממנו התושבות במוסד לביטוח לאומי כיוון שהעתיק את מרכז חייו לחו"ל. כאשר אדם כזה יחזור לארץ ויוכר כתושב חוזר, תחול עליו תקופת ההמתנה בהתאם לפרק הזמן שבו נשללה ממנו התושבות.

ל"שנת היעדרות" מן הארץ נחשבת שנה שבמהלכה התגורר אדם 182 ימים לפחות, גם אם לא היו רצופים, מחוץ לישראל (או שלא היה תושב על פי עמדת הביטוח הלאומי).

התקופה שבה נשללת הזכאות לקבלת שירותים רפואיים בארץ מחושבת כך: כנגד כל "שנת היעדרות" מן הארץ החל מיום 1.3.2001 ועד 31.10.2008, שבה לא שילם המבוטח דמי ביטוח בריאות באופן סדיר או שלא הוכר כתושב ישראל (גם אם שילם), נשללת הזכאות לקבל שירותים רפואיים בארץ לתקופה של חודשיים מיום שחזר לישראל והוא מוכר כתושב ישראל בביטוח הלאומי. מיום 1.11.2008 ואילך הזכאות לביטוח בריאות נשללת לחודש אחד בעבור כל שנת היעדרות, בעבור תקופת שהייה בחו"ל מאותו מועד. מספר קבוצות אוכלוסייה פטורות מתקופת המתנה, כגון ילדים, עולים חדשים ועוד.

תקופת ההמתנה המרבית היא בת שישה חודשים. יש לשים לב שבתקופת ההמתנה, למרות שלילת הזכויות לשירותי בריאות, המבוטח חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להכנסותיו ולעיסוקו. חודש המתנה נספר לפי 25 ימים רצופים של שהייה בישראל למי שמוגדר תושב ישראל בביטוח הלאומי.

למי שיוצא לחו"ל לפני שהשלים 25 ימי שהייה רצופים בישראל - ימים אלה אינם מובאים בחשבון לצורך חישוב השלמת תקופת ההמתנה, למעט מי שיצא לחו"ל מסיבות רפואיות (טופס בל/111), או נשלח מטעם מעביד ישראלי (טופס בל/109), או מתוך הכרח עסקי כעצמאי (טופס בל/110), אך במקרים אלה חודש ההמתנה ייחשב לחודש קלנדרי מלא.

אפשר לשלם תשלום מיוחד לפדיון תקופת ההמתנה במספר תשלומים חודשיים שווים ורצופים, עד שישה, על פי בחירת המבוטח. אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום אחד (בסכום כולל של 9,630 ש"ח בשנת 2011). עם זאת, טיפולי פוריות וטיפולים בחו"ל יתקבלו רק בתום תקופת ההמתנה המקורית. מי ששילם את התשלום המיוחד בחו"ל חייב לחזור לארץ תוך זמן סביר, כדי שלא תיווצר תקופת המתנה חדשה.

מיד עם תום תקופת ההמתנה או מיד לאחר סיום התשלומים בשל פדיון תקופת ההמתנה (או לאחר התשלום החד-פעמי), ועם קבלת אישור התושבות מהביטוח הלאומי למי שתושבותו נשללה קודם לכן, המבוטח זכאי לקבל שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהצטרף לאחת מקופות החולים. אם הבקשה מתעכבת בביטוח הלאומי, אזי אפשר בתנאים מסוימים לקבל החזר הוצאות רפואיות. בירור בנושא תקופת ההמתנה מתבצע בתחום רישום והקצאה, טלפון 02-6462000, פקס 02-6462029.

החזר הוצאות רפואיות

מבוטח שפנה להסדיר את התושבות והמוסד לביטוח לאומי עיכב את התשובה בעניינו, רשאי לפנות לוועדה מיוחדת שתחזיר לו הוצאות רפואיות שהיו לו בתקופת העיכוב (בתקופה שלא הייתה תקופת המתנה).

תושבות התאגיד

קיימת חשיבות רבה להגדרת חברה כתושבת ישראל, לצורך הגדרת מעמד העובדים ועל מי חלה חובת הדיווח ותשלום דמי הביטוח.

תיקון חוק הביטוח הלאומי בהקשר לביטוח נכות כללית (חוק לרון)

בחודש יולי 2008 פורסם ברשומות תיקון מספר 109 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו קידום השתלבותם של אנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה.

מטרת התיקון לחוק לאפשר לנכים להשתלב בשוק העבודה בהתאם ליכולתם, תוך כדי מנגנון הדרגתי. המנגנון אמור להבטיח שסך ההכנסה מעבודה ומקצבה גם יחד יגדל בתקופה שנקבעה בחוק המתוקן. תחולת החוק החדש מחודש אוגוסט 2009.

עד יום 31 ביולי 2009 המוסד לביטוח לאומי נערך לביצוע תיקוני החוק. לעניין תקופה זו נקבעו כללי מעבר של תשלום קצבת נכות כללית למי שהחל לעבוד לראשונה.

נכים עובדים שלא החלו לעבוד לראשונה, רשאים לבחור בין החוק ה"ישן" לחוק ה"חדש" לאחר מועד התחילה ביום 1 באוגוסט 2009. במהלך תקופת ההיערכות לא חל שינוי בטיפול בהם. "חוק לרון" לא נתן מענה לנכים שבחרו בחוק ה"ישן" ונכותם הייתה זמנית. נכים אלה נבחנים לפי החוק החדש בתום הזמניות.

חוק לרון לא שינה את הכללים שעל פיהם הכנסות שאינן מעבודה, מעסק או ממשלח יד מקטינות את התוספת לגמלה בשל מי שתלויים במבוטח.

עקרת בית נכה

עקרת בית לעניין ביטוח נכות כללית נחשבת אישה שבן זוגה מבוטח כחוק לעניין זכאות לקצבת זקנה, והיא אינה עובדת שכירה ו/או עובדת עצמאית לפי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי, למעט אם מתקיימים בה אחד מאלה:

1.   היא עבדה כעובדת שכירה או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי.

2.   היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי.

3.   היא הייתה זכאית בתכוף לפני נישואיה לקצבת נכות כללית לפי החוק, ובשל נישואיה בלבד לא הייתה זכאית עוד לקצבה.

לפי חוות דעת משפטית של המוסד לביטוח לאומי - נוסח תיקון זה חל על כל מקבלת קצבה כ"משתכרת" שנישאה ביום 1.3.2005 ואילך.

בן זוג - הכוונה לבן הזוג של אישה נשואה, כאשר "נישואין" כוללים גם ידועים בציבור.

עקרת בית המוגדרת כאמור לעיל, פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות, ולמרות זאת זכאית לקצבת נכות כללית לפי מבחני תפקוד במקום בחינת יכולת השתכרות.

התיישנות חובות למוסד לביטוח לאומי

על פי חוק הביטוח הלאומי אדם חייב לשלם את חובו למוסד, והמוסד לביטוח לאומי רשאי לבוא אליו בדרישה לפריעת חוב בכל נקודת זמן נתונה. יש מצבים שבהם המוסד לביטוח לאומי דורש פירעון חוב שנים לאחר מועד תשלומו ולאחר שהצטבר לסכום גדול.

בפסק דין מיום 8.7.2010 בנושא ההתיישנות (בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ב"ל 3142-09), ביטל בית הדין את חובות התובעת בתקופה הקודמת לשבע שנים שלפני המועד שבו נקט המוסד לביטוח לאומי בהליכי גבייה. המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין.

תביעה לגמלאות באיחור

התקופה המרבית שבעדה ניתן לשלם גמלה או הפרש גמלה שמוגשים באיחור למוסד לביטוח לאומי ומשתלמים בעד תקופה (למעט יוצאים מן הכלל), היא 12 חודשים ממועד העילה (או 18 חודשים בתביעה למענק). במהלך תקופה זו הגמלה משולמת כאשר היא צמודה.

לא קיימת זכות לשיקול דעת של פקיד התביעות.

יש גמלאות שבהן תקופת השיהוי שונה, ובדרך כלל נמוכה מ-12 החודשים האמורים, לדוגמה דמי תאונה.

מועד העילה למבוטחת שהפסיקה לעבוד לפני הלידה הוא מועד הפסקת העבודה (כמפורט בחוק), וממועד זה נספרת תקופת השיהוי.

לאור האמור לעיל, מומלץ לדאוג למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי - תכוף ככל שאפשר למועד העילה לתביעה לגמלה, ולא להמתין בהגשתה מעבר למועד הקבוע בחוק.

ביוני 2011 פורסמה הצעת חוק המאריכה את תקופת השיהוי בגיל הזכאות ל-36 חודשים.

מיצוי זכויות לקצבת זקנה

מועד העילה לזכאות לקצבת זקנה בגיל פרישה (הגיל שמותנה בהכנסות) משלב בין גיל לגובה ההכנסה. לכן, נקבע בשלב זה במוסד לביטוח לאומי לעניין מבוטחים שהגישו תביעה לקצבת זקנה באיחור כדלקמן:

1.   מבוטח שהגיש תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל פרישה, והתביעה נדחתה בשל הכנסות בגיל הפרישה (בגיל המותנה בהכנסות), פונה למוסד לביטוח לאומי עם פרטי הדוח השנתי שהוגש למס הכנסה או עם השומה, והמוסד לביטוח לאומי לא יטען את טענת השיהוי אם יתברר שהמבוטח זכאי בדיעבד לגמלה.

2.   מבוטח שהוא עצמאי או בעל הכנסות שאינן מעבודה, שלא הגיש תביעה לקצבת זקנה בגיל פרישה - אם בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הדוח השנתי למס הכנסה יגיש תביעה לקצבת זקנה, אזי התביעה תיבחן ללא טענת שיהוי.

מומלץ ורצוי להחתים את הדוח המוגש בחותמת בפקיד השומה כהוכחה למועד הגשת הדוח, כדי שהדוח החתום האמור יישלח למוסד לביטוח לאומי עם התביעה החדשה לקצבת הזקנה.

לצורך מיצוי זכויות מרבי, המוסד לביטוח לאומי שולח הודעות למבוטחים שהגיעו לגיל פרישה. חודשיים לפני גיל הפרישה (הגיל המותנה בהכנסות) כל מבוטח מקבל טופס תביעה, ופעם בשנה מבוטח שאינו מקבל קצבה (לרבות מבוטח שתביעתו נדחתה בעבר) מקבל תזכורת.

במסגרת מהלך אוטומטי, המוסד לביטוח לאומי משלם תשלום ראשון של קצבת זקנה בגיל הזכאות המוחלט (לגבר - 70, ולאישה על פי הטבלאות בחוק גיל הפרישה). המבוטח מקבל טופס מן המוסד לביטוח לאומי להשלמת פרטים. הקצבה תמשיך ותשתלם למבוטח שענה על המכתב שקיבל.

הכנסה מותרת בגיל הפרישה (המותנה בהכנסות)

להלן פירוט ההכנסה המותרת בגיל הפרישה (הגיל שבו הזכאות לקצבת זקנה תלויה בסכום ההכנסות). הפירוט מבוסס על טבלה מתוך חוזר הביטוח הלאומי, כללי 278/06 מחודש דצמבר 2006. הטבלה דנה במבוטח יחיד ללא תלויים, שהכנסתו מאפשרת זכאות לקצבת זקנה בגיל הפרישה (לוח ט המוצג להלן מפרט את סכומי ההכנסות כאשר יש תלויים).

גובה ההכנסה החודשית המותרת מתעדכן בהתאם לשכר הממוצע במשק. למי שאינו עובד שכיר החישוב הוא לפי הכנסה מיטבית, כלומר: ההכנסה המשמשת בסיס לתשלום דמי הביטוח.

סוג האוכלוסיה	עיסוק	בשנת 2008	בשנת 2009	בשנת 2010	בשנת 2011
	ש"ח	ש"ח	ש"ח	ש"ח	ש"ח
בעל הכנסה מעבודה	עובד (שכיר) עובד עצמאי עובד ועובד עצמאי (משני המקורות)	עד 4,368 עד 4,368 עד 4,368	עד 4,519 עד 4,519 עד 4,519	עד 4,569 עד 4,569 עד 4,569	עד 4,735 עד 4,735 עד 4,735
בעל הכנסה שלא מעבודה	ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה)	עד 13,104	עד 13,557	עד 13,706	עד 14,205
בעל עיסוק מעורב: עובד ובעל הכנסה שלא מעבודה עובד עצמאי ובעל הכנסה שלא מעבודה עובד, עובד עצמאי ובעל הכנסה שלא מעבודה	עובד ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה) עובד עצמאי ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה) עובד ועובד עצמאי (משני המקורות) ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה)	עד 4,368 עד 8,736 עד 4,368 עד 8,736 עד 4,368 עד 8,736	עד 4,519 עד 9,038 עד 4,519 עד 9,038 עד 4,519 עד 9,038	עד 4,569 עד 9,137 עד 4,569 עד 9,137 עד 4,569 עד 9,137	עד 4,735 עד 9,470 עד 4,735 עד 9,470 עד 4,735  עד 9,470

(*) ה.ל.ע - בעל הכנסה שלא מעבודה.

הכנסה - ההכנסה המפורטת בסעיף 2 לפקודה, להוציא הכנסות מסוימות, לדוגמה: הכנסת עובד (שכיר) הפטורה ממס לפי הפקודה ולא משולמים ממנה דמי ביטוח, הפרשי הצמדה פטורים ממס, פנסיה וגמלאות מסוימות.

הכנסה מרבית מותרת בגיל פרישה (לוח ט)

-     57% מהשכר הממוצע במשק ליחיד (4,368 ש"ח בחודש בשנת 2008, 4,519 ש"ח לחודש בשנת 2009, 4,569 ש"ח לחודש בשנת 2010 ו-4,735 ש"ח לחודש בשנת 2011).

-     76% מהשכר הממוצע במשק למי שיש לו תלוי אחד (5,824 ש"ח בחודש בשנת 2008, 6,025 ש"ח לחודש בשנת 2009, 6,091 ש"ח לחודש בשנת 2010 ו-6,313 ש"ח לחודש בשנת 2011).

-     7% מן השכר הממוצע במשק בעד כל תלוי נוסף (536 ש"ח בחודש בשנת 2008, 555 ש"ח לחודש בשנת 2009, 561 ש"ח לחודש בשנת 2010 ו-581 ש"ח לחודש בשנת 2011).

התלויים הם בן זוג או בת זוג שעומדים במבחן ההכנסות (או לפי גיל) וילדים, על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי.

בהכנסה מעבודה, ההכנסה המותרת היא פעם אחת ההכנסה הרשומה לעיל ועוד פעמיים ההכנסה האמורה בעבור הכנסות שאינן מעבודה. בהכנסה שאינה מעבודה, ההכנסה המותרת היא שלוש פעמים ההכנסה הרשומה לעיל.

אם בשנת המס ההכנסות עולות על ההכנסה המותרת, אזי ייתכן שהמבוטח זכאי לקצבת זקנה יחסית.

הבהרות מתוך ההוראות של המוסד לביטוח לאומי

הכנסה מעבודה: כאשר מדובר בהכנסה מעבודה, הזכאות בגיל הפרישה נבדקת על פי מלוא ההכנסה מעבודה לעומת ההכנסה המרבית, לפי הרכב התלויים.

הכנסות שלא מעבודה המובאות בחשבון: מנכס, משכר דירה וכדומה. החל מיום 1.1.2003, הכנסה שמקורה בריבית על תוכניות חיסכון שאינה פטורה ממס הכנסה נחשבת להכנסה.

הכנסות שלא מעבודה שאינן מובאות בחשבון: פנסיות למיניהן ורווחים מפיקדונות כספיים (קופות גמל, תוכניות חיסכון, מלוות מועדפים), כל עוד יש פטור ממס הכנסה על כל הרווחים או על חלקם. מיום 1.1.2003 בוטל הפטור ממס הכנסה על הכנסה מריבית, ועל כן הכנסה מריבית היא בגדר הכנסה. לעומת זאת, יש פטור ממס הכנסה על הכנסה שמקורה בהפרשי הצמדה, ועל כן הכנסה מהפרשי הצמדה אינה מובאת בחשבון.

על פי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976 נקבע כי הכנסה שאינה מעסק וממשלח יד ושאינה מעבודה, בסכום השווה לכפליים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק, אינה נחשבת.

ההכנסה שאינה מעבודה המובאת בחשבון היא רק בסכום העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט', והסכום העולה יהיה כנגד פעם נוספת של ההכנסה המרבית לפי הרכב התלויים.

לפיכך, תובע שאין לו הכנסה מעבודה, הכנסתו המרבית היא הסכום השווה לשלוש פעמים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק לפי הרכב התלויים.

יש לשים לב:

כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, פחותה מכפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה מעבודה בלבד.

כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, עולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה שאינה מעבודה (ההכנסה העודפת) העולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט', בתוספת ההכנסה מעבודה.

זכאות לקצבה יחסית

אם בשנת המס עולות ההכנסות על ההכנסה המותרת, אזי ייתכן שהמבוטח זכאי לקצבת זקנה יחסית.

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

מטרת חוק גיל פרישה שתחולתו מיום 1 באפריל 2004, היא לקבוע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה ולהעלות בהדרגה את גיל הפרישה לגברים ולנשים. העלאת גיל הפרישה משפיעה ישירות על גמלאות הביטוח הלאומי ועל החבות בדמי ביטוח, החל מיום 1 ביולי 2004 ובמשך השנים הבאות.

החקיקה הביאה לשינוי בגיל הזכאות לקצבת זקנה, וכתוצאה מכך לשינוי בגיל שבו מופחת התשלום לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות. הגיל מועלה בהדרגה, בהתאם לטבלאות להלן.

גיל פרישה לגברים, לפי תאריך לידתם

חודש ושנת לידה		גיל פרישה		תקופת יישום
מתאריך	עד תאריך	שנים	חודשים	מ	עד
-	6/39	65	-	-	6/04
7/39	8/39	65	4	11/04	12/04
9/39	4/40	65	8	5/05	12/05
5/40	12/40	66	-	5/06	12/06
1/41	8/41	66	4	5/07	12/07
9/41	4/42	66	8	5/08	12/08
5/42	ואילך	67	-	5/09	ואילך

גיל פרישה לנשים, לפי תאריך לידתן

חודש ושנת לידה		גיל פרישה		תקופת יישום
מתאריך	עד תאריך	שנים	חודשים	מ	עד
-	6/44	60	-	-	6/04
7/44	8/44	60	4	11/04	12/04
9/44	4/45	60	8	5/05	12/05
5/45	12/45	61	-	5/06	12/06
1/46	8/46	61	4	5/07	12/07
9/46	4/47	61	8	5/08	12/08
5/47	12/49	62	-	5/09	12/11
1/50	8/50	62	4	5/12	12/12
9/50	4/51	62	8	5/13	12/13
5/51	12/51	63	-	5/14	12/14
1/52	8/52	63	4	5/15	12/15
9/52	4/53	63	8	5/16	12/16
5/53	ואילך	64	-	5/17	ואילך

גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן

חודש ושנת לידה		גיל זכאות		תקופת יישום
מתאריך	עד תאריך	שנים	חודשים	מ	עד
-	6/39	65	-	-	6/04
7/39	8/39	65	4	11/04	12/04
9/39	4/40	65	8	5/05	12/05
5/40	12/40	66	-	5/06	12/06
1/41	8/41	66	4	5/07	12/07
9/41	4/42	66	8	5/08	12/08
5/42	12/44	67	-	5/09	12/11
1/45	8/45	67	4	5/12	12/12
9/45	4/46	67	8	5/13	12/13
5/46	12/46	68	-	5/14	12/14
1/47	8/47	68	4	5/15	12/15
9/47	4/48	68	8	5/16	12/16
5/48	12/48	69	-	5/17	12/17
1/49	8/49	69	4	5/18	12/18
9/49	4/50	69	8	5/19	12/19
5/50	ואילך	70	-	5/20	ואילך

הכותבת - רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה